עשה ואל תעשה בפוקוס אוטומטי
מצלמות בנות ימינו מאפשרות לצלם בעזרת פוקוס אוטומטי. בעבר צלמים היו חייבים לתפעל פוקוס ידני על עדשת המצלמה בכדי להגיע לתמונה מפוקסת. הפוקוס האוטומטי נהדר, לרוב עובד נפלא ומאפשר לשחרר את הצלם ממטלה מורכבת זאת. הבעיה היא שלא תמיד ניתן להשתמש בו ולא תמיד הוא יתמקד בדיוק במיקום הרצוי. במאמר זה אסביר למה זה קורה, מה כדאי לעשות כדי להשיג פוקוס מושלם וממה כדאי להימנע.
שתי טכנולוגיות משמשות בפוקוס האוטומטי: בדיקת ומיקסום ניגודיות המטרה, ובדיקת הזזת פאזה (PHASE SHIFT). לכל טכנולוגיה יתרונות וחסרונות, בעיקר מבחינת מהירות ביצוע הפוקוס, ודרישות הניגודיות והתאורה על המטרה. אבל… ללא ספק, כאשר התנאים לביצוע פוקוס האוטומטי מתקיימים, הוא מומלץ ביותר, ותמיד יהיה מהיר יותר מפוקוס ידני ומן הסתם יותר מדויק.
נעים להכיר: פוקוס אוטומטי
- מדידת פוקוס היא מדידת מרחק מהמטרה למישור המצלמה.
- המצלמה מצלמת רק כאשר מגיעה לפוקוס.
- המצלמה צריכה תאורה על המטרה בכדי לפקס.
- המצלמה לא יכולה לפקס למרחקים קרובים מדי מעבר למגבלות העדשה.
- טכנולוגית, מדידת הפוקוס האוטומטי ע״י רוב המצלמות מתבצעת ע״י חיפוש קונטרסט ומיקסומו בפריים הנמדד. טכנולוגיה נוספת שבשימוש– הזזת פאזה (PHASE SHIFTING).
- בחירת נקודת פוקוס שאליה המצלמה תתפקס צריכה להיות נקודתית. ומה זה אומר לנו? מדידת מרחק כללית לאזור מסויים או לדמות אינה נכונה! כל נקודה במטרה נמצאת מן הסתם במרחק שונה מהמצלמה. וחלקן באותו מרחק. אחרי שהבנו את הנושא, מה צריך לעשות:
טיפ אל תעשה: בחירת אזור פוקוס רחב תגרום למצלמה לפקס היכן שנוח לה ולא בהכרח לאן שאנחנו מתכוונים: המצלמה תבחר נקודה להתפקס עליה בתוך האזור שבחרנו. היא תחפש נקודה עם קווי מתאר נוחים להתפקס, בתאורה נוחה לה– ותתפקס. וכך יכול להיווצר מצב שבו הצלם מתכוון לפקס על העין והמצלמה תפקס על האף (אם במקרה שלנו האף מואר יותר מהעין).
טיפ עשה: בחר נקודת פוקוס אליה המצלמה תכוון. בד״כ נקודות פוקוס הנבחרות באזור מרכז הפריים רגישות יותר ויש סיכוי גדול יותר שהמצלמה תצליח לפקס אוטומטית.
טיפ עשה: כאשר אין חשיבות קריטית לנקודת הפוקוס (לדוגמא בצילום ספורט, או דמות בתנועה) מומלץ לבחור אזור פוקוס גדול ולא נקודתי. זה יקל על המצלמה לפקס במהירות גבוהה יותר.
- מצבי פוקוס במצלמה:
צילום במצב פוקוס ONE SHOT (CANON) או AF-S (NIKON) – בבחירת מצב זה, ובמצב חצי לחיצה על כפתור הצילום, המצלמה מחפשת פוקוס לנקודה הנבחרת וננעלת על פוקוס זה. ישנם מספר חיוויים במצלמה המיידעים את הצלם שהמצלמה הגיעה לפוקוס ונעלה אותו: צפצוף ביף ונקודה ירוקה בעינית. מיד עם השמע הביפ – יש לצלם.
טיפ אל תעשה: צלמים רבים זזים לאחר השמע הביפ (אחרי נעילת הפוקוס) ומצלמים. או שהמטרה זזה לאחר הביפ. נוצר מצב שבו המרחק בין המטרה למצלמה שונה ממה שהמצלמה מדדה ונעלה. במקרה זה הסיכוי לקבל תמונה לא מפוקסת – גדול.
טיפ עשה: לא לזוז לאחר הביפ, לדאוג שהמטרה לא תזוז ולצלם מידית.
צילום במצב פוקוס עוקב SERVO (CANON) או AF-C (NIKON) – במצב זה אין נעילת פוקוס ע״י המצלמה. המצלמה עוקבת אחרי מרחק המטרה המשתנה, בין אם הצלם זז או המטרה זזה. בעבודתי בצילום אופנה ותכשיטים עם דוגמנית, במקרים רבים כאשר תנאי הפוקוס קריטיים (מקרו, טלה גדול, עומק שדה קטן וצמצם פתוח), אני מצלם במצב של פוקוס עוקב. הדוגמנית תמיד זזה, אני תמיד זז ונעילת הפוקוס מאד בעייתית.
טיפ עשה: המצלמה אינה נועלת פוקוס במצב פוקוס עוקב. לכן מיד עם סיום הצילום במצב זה רצוי להחזיר את המצלמה למצב פוקוס יחיד (ONE SHOT או AF-S)! במצב פוקוס עוקב, הפוקוס יכול ״לברוח״ למקומות אחרים – אם לדוגמא ניסינו לבנות פריים אחרי שכביכול נעלנו את הפוקוס בחצי לחיצה. כזכור– הפוקוס לא ננעל במצב פוקוס עוקב. - המצלמה לא מפקסת:
המצלמה תמיד מצלמת למעט במצב פוקוס אוטומטי כאשר היא לא מגיעה לפוקוס. למצלמה לא אכפת אם כיוונו נכון את החשיפה או לא. התנאי היחיד הוא פוקוס: אין פוקוס – אין צילום. מתי המצלמה לא מפקסת? שלושה מצבים: צילום קרוב מדי, אין מספיק תאורה על המטרה (צילום בחושך) או שאין קווי מתאר על המטרה (צילום קיר חלק).
טיפ עשה: אם אתה קרוב מדי למטרה– התרחק מעט עד שהמצלמה תפקס.
טיפ עשה: נסה להאיר מטרה חשוכה מדי, נסה לחפש קווי מתאר על המטרה ולהציב את נקודת הפוקוס עליה.
טיפ עשה: עבור למצב פוקוס ידני, שבו אתה אחראי על כוון הפוקוס (בעינית המצלמה). במקרה זה המצלמה תצלם – מכיוון שהאחריות עברה לצלם. שים לב: מעבר לפוקוס ידני בצילום קרוב מדי לא יפקס יותר טוב. קרוב זה קרוב – בין אם אוטומטית או ידנית. המצלמה אמנם תצלם אבל התוצאה תהיה תמונה מטושטשת.
- בניית קומפוזיציה מחדש (RECOMPOSING):
במקרים בהם המטרה אינה נמצאת תחת נקודות הפוקוס בעינית (למשל– המטרה בצד הפריים) אפשרויות הפיקוס הן שתיים.
טיפ עשה: חפש נקודה בעינית המתאימה למטרה, פקס וצלם. במקרים מסויימים, כאשר המטרה בתנאי תאורה לא מספקת, והמצלמה לא מצליחה לפקס, יש לבצע RECOMPOSING. ראה להלן.
טיפ עשה: ביצוע RECOMPOSING. ״העבר״ את המטרה למרכז הפריים, שים נקודת פוקוס כפי שנראית מבעד לעינית (עדיף נקודת המרכז הרגישה יותר) על המטרה. נעל את הפוקוס בחצי לחיצה (שים לב: המצלמה צריכה להיות במצב פוקוס יחיד ולא עוקב!). המשך ללחוץ חצי לחיצה, אל תרפה מהלחצן, ובנה את הפריים מחדש. במצב זה, RECOMPOSING, הפוקוס על המטרה נשמר. יש לציין שהפוקוס נשמר, על אף העובדה שהפוקוס הנמדד, אופטית ופיזיקלית, אינו נכון, ובמצבי פוקוס קריטיים של עומק שדה מאד קטן (טלה גדול, צילום רוב, צמצם פתוח) ניתן להבחין בבעייתיות (BACK FOCUSING). ועל כך במאמר אחר.
5. פוקוס אוטומטי בצילום מקרו (תכשיטים לדוגמא):
במקרים רבים בעת צילום מאקרו ובתנאים המקשים על פוקוס (עומק שדה אפסי, צמצם פתוח ותקריב גדול), בחירת נקודת הפוקוס (על הנקודה הדרושה) לא בהכרח תגרום למצלמה להתמקד על הנקודה. נקודת הפוקוס אינה ממש נקודה, אלא אזור שבו המצלמה בודקת פוקוס. המצלמה תתמקד באזור, היכן שנוח לה, ולא בהכרח במיקום אליו התכוונו.
טיפ עשה: אין הרבה מה לעשות, אלא לעבור לפוקוס ידני בו הצלם אחראי לכיוון הפוקוס כראות עיניו.
טיפ אל תעשה: אל תסמוך על המצלמה שביצעה פוקוס נכון. בדוק את הצילום בהגדלה בגב המצלמה והחלט.
כותב המאמר:
איציק קנטי
מנהל המחלקה לצילום מכללת מנטור
052-3486246
www.icanetti.com
Itzik.canetti@gmail.com