ההיגיון העלילתי של מעבר מסצינה א׳ לסצינה ב׳ וחוזר חלילה, מוביל את הצופה להניח כי יש
משמעות לחיתוך המקביל של הסצינות, וכי עליו להתרכז במתרחש. הטכניקה של עריכה מקבילה משמשת למטרות רבות ומגוונות,
למשל, לבניית מתח, להדגשת רגע דרמטי, או הכנת הצופה לרגע כזה, להעברת התפתחויות עלילתיות מקבילות, להכנסת הצופה
לראשו של הגיבור ועוד.

לפיכך ניתן למצוא עריכה מקבילה בסרטים מז׳אנרים שונים וכן בסדרות טלויזיה.

למרות שמדובר בכלי ״עריכתי״, חשוב לציין כי תחילתו של כלי זה בתסריט – כלומר בראש ובראשונה
מדובר בכלי סיפורי – שכן, אם אין תכנון מוגדר מראש של מבנה הסצינה בדרך מקבילה זו – חלקים מהסצינה עלולים לא להצטלם.

אספתי מספר דוגמאות בכדי להדגים את המשמעויות השונות שניתן להשיג בעזרת עריכה מקבילה:

בסרט ׳שתיקת הכבשים׳, שזכה בין השאר גם באוסקר לעריכה, הדוגמא הטובה ביותר לעריכה מקבילה,
היא דווקא כזו שכל מטרתה היא לתעתע בצופה ולבנות מתח מוגבר בשל כך. היא גם משמשת כהכנה לסצינת השיא של הסרט.

בסצינה הבאה מוצג הרוצח הסדרתי, אחריו רודפים כל הסרט, כשהוא מתעצבן בהדרגה בשל מרדנותה של
החטופה במרתפו – המיועדת הבאה לרצח. במקביל מוצג צוות FBI בעודו מכתר את הבית מבחוץ. החיתוך המתוזמן בין שתי הסצינות
מבפנים החוצה וחזרה גורם לצופה להבין כי מייד יגיע השלב בו הרוצח ייתפס, ואז במפתיע – פותח הרוצח את הדלת בפני
גיבורת הסרט, סוכנת מתלמדת ב-FBI, ומסתבר לצופה כי מדובר במקום אחר לחלוטין מהמקום אותו מכתר צוות ה-FBI.

בדרך זו גם נבנה המתח לקראת שלבי השיא של הסרט, שכן לצופה ברור מתחילת הסרט כי זה הרוצח
המבוקש וכעת גם ברור כי גיבורת הסרט הגיעה אליו לבדה, ללא גיבוי של כוח מאומן יותר:

 

אחת הדוגמאות הזכירות ביותר לעריכה מקבילה מופיעה בסרט ׳הסנדק׳. בסצינת ה״הטבלה״ הכנסייתית,
נחתכת הסצינה כל פעם שהכומר מבקש מהגיבור להישבע במשהו- ישירות אל סצינה אחרת בה מוצגת הפרה של השבועה באופן בוטה
(רצח/חיסול חשבונות כזה או אחר וכו׳). החיבור שנוצר בעריכה המקבילה בדוגמא זו מציג בבירור את עולמו המוסרי של הגיבור
ויש בחיבור הנ״ל משהו מצמרר מחד ומלא הומור שחור מאידך:

 

 

הסרט סנאץ׳ כולל דוגמא של עריכה מקבילה, המקפצת בין התערבות של גיבורי הסרט עם חבורת צוענים
על סיכוייה של ארנבת לברוח מצמד כלבי ציד, לבין מרדף של חברי כנופיה אחרי גנב לא יוצלח שביצע שוד בעסק שלהם. מרגע
שמתחילה העריכה המקבילה (בערך 55 שניות מתחילת הקטע) ההילוך האיטי עוזר להדגיש את הדומה והשונה בין שני המרדפים
במקביל, כך שנוצר גם דימוי יפה בין הציידים לניצודים. לצופי הסרט מובן, מלבד הדימוי היפה, שגיבורי הסרט מפסידים
פעמיים בסצינה הזו המתרחשת סימולטנית – הם מפסידים בהתערבות מול הצוענים, ובמקביל הגנב מלשין עליהם למאפיונר מקומי.

 

 

שימוש מיוחד בעריכה מקבילה מופיע גם בסרט ׳ההתחלה׳. סרט זה עוסק בטכנולוגיית ״שתילת
זכרונות/רעיונות״ במוחם של אנשים על ידי צוות מיומן. בסצינה שבחרתי להציג, נהג הצוות ממלט את שאר חברי הצוות במסחרית
גדולה בעודם מורדמים, מיריבים המנסים לחסלם תוך כדי ביצוע משימתם. במקביל, מוצגת הסצינה שלהם בתוך חלומו של האיש
שבזכרונו הם מנסים לשתול את הרעיון. מה שיפה בהתרחשות מקבילה זו, הוא שעקב כך שסצינה אחת מתרחשת במציאות והשניה
בחלום משותף – סצינת החלום מושפעת ממה שקורה במציאות. כך למשל, כשהרכב מתהפך במציאות, מתהפך כל העולם במקביל בחלום,
וגיבורי הסרט נאלצים לאלתר בהתאם לנסיבות.

 

 

כיום, גם בטלויזיה ניתן למצוא לא מעט דוגמאות לעריכה מקבילה. בחרתי בקטע מהסדרה הבריטית
׳The Fall׳ – בקטע הנ״ל מוצגת גיבורת הסדרה, בלשית חריפה, כשהיא נכנסת לזירת רצח ומנסה להבין את סדר ההתרחשויות
במהלך ביצוע הרצח. הסצינות המובאות במקביל מציגות התרחשויות שלפני הרצח והתרחשויות מביתו של הרוצח לאחר מעשה.

יחודה של סצינה זאת הוא בכך שהזמנים השונים ערוכים באופן המשכי, כך שלמשל כשהבלשית עולה
במדרגות בזירה, הסצינה עוברת לרוצח כשהוא עולה במדרגות בביתו, או כשהיא צופה בחדר האמבטיה בזירה, הסצינה נחתכת
לרגעים של קורבן הרצח בחדר האמבטיה לפני הרצח.

העריכה המקבילה נמשכת לאורך 3 הדקות הראשונות בקטע הבא:

 

 

בטרילוגית ׳המטריקס׳ העריכה המקבילה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון המרכזי על פיו העולם בו אנו
חיים הוא אשליה ממוחשבת שנכפתה עלינו, מעין חלום קולקטיבי שאיננו מודעים אליו, בעודנו מוחזקים בשינה כפויה בעולם
האמיתי, תוך כדי ניצול משאבינו על ידי מכונות. לפיכך, לאורך כל הטרילוגיה מופיעה עריכה החותכת בין העולם האמיתי לבין
״המטריקס״. מאחר וגיבורי הסרט נעים פנימה והחוצה מהמטריקס, לעיתים קרובות אנו צופים בעריכה מקבילה המציגה לנו את
אותן דמויות כשהן רדומות בעולם האמיתי וכשהן מבצעות משימות מסוכנות בעולם המטריקס במקביל. בקטע שבחרתי להציג אחת
הדמויות בוגדת בחבריה בעודם בתוך המטריקס והעריכה המקבילה מיטיבה להציג את שבריריות מצבם של גיבורי הסרט.

לסיכום, עריכה מקבילה היא כלי סיפורי שמיטיב להעביר מציאות מקבילה, אירועים המתרחשים בו־זמנית, מצבים נפשיים,
ואפילו דימויים מופשטים – הכל בהתאמה לז׳אנר של הסרט או הסדרה. לרוב יופיע הרעיון לעריכה מקבילה בתסריט או לפחות
בסטוריבורד, כך שמראש ידוע ומובן שזו הדרך שנבחרה להעביר חלקים מסויימים מהסיפור.

בעזרת עריכה מקבילה ניתן לקדם את העלילה במספר מסלולים מקבילים, ולכוון את הצופה לנקודות
השקה של מסלולים אלה.

לפיכך, זהו כלי עריכה יעיל במיוחד, המתקבל (לרוב) בצורה טובה בעיני הצופים.

🙂