"גברים בשחור"

נורולייזר – סדרת סרטי "גברים בשחור" הציגה המצאות מגניבות רבות, אך הזכורה מכולן בזכות פשטותה היא הנורולייזר.
הנורולייזר מעוצב באופן קומפקטי והיי-טקי, נכנס לכיס חליפה, ומאפשר למשתמש לשנות את הזיכרון לטווח הקצר של מי שעומד מולו בפלאש מהיר של אור אדום. מכשיר שכזה יכל לפתור בעיות רבות – החל בריבים טיפשיים וחסרי משמעות וכלה באירועים קשים ומצלקים…
האפקט משכנע מאחר ואינו דורש דבר, מלבד הבזק אדום בקצה הנורולייזר והבעה חולמנית מהשחקנים שמולו. כלומר – בפועל לעורך אין עבודה מיוחדת כל עוד אנשי האביזרים והאפקטים עשו את עבודתם נאמנה.
הנה דוגמא משעשעת מהסרט הראשון:

 

הוברבורד, נעליים/ביגוד מתכוונן, אינסטנט פיצה, מקרר מקוון, מכונית מסע בזמן – דולוריאן – טרילוגיית "בחזרה לעתיד" הציגה שפע המצאות ולמרות שרובן הופיעו בחלקה השני של הטרילוגיה – הזכורות מביניהן עדיין עומדות במבחן הזמן בזכות פשטותן ועיגונן במציאות מוכרת.
מכונית הדולוריאן המאפשרת מסע בזמן בזכות הרכיב המיוחד של דוק, הממציא שלה, היתה ועודנה מכונית מגניבה. בחלק הראשון בטרילוגיה היא עדיין עובדת על פלוטניום, בעיה זניחה בהתחשב באפשרויות האינסופיות של מסע בזמן… אבל בהמשך היא כבר עובדת על מיחזור זבל – רעיון הרבה יותר ירוק ועכשוי.
החלק השני בטרילוגיה, שמתרחש רובו בעתיד, הביא כמות רבה יותר של מכשירים ביתיים ואביזרים לשעות הפנאי שעושים את החיים קלים יותר –
החל מנעלי הנייקי המתכווננות בהתאם לרגלו של הנועל והמעיל המתכוונן למידתו (כולל כפתור ייבוש אוטומטי במקרה שנרטבים), וכלה במקרר המקוון לסופרמרקט (מאפשר להזמין במסך מגע קטן מוצרי בסיס ברגע וחצי), האינסטנט פיצה – שקוטרה במקפיא אינו עולה על קומפקט-דיסק ותוך שלוש שניות חימום הופכת למגש משפחתי, והמצאת ההמצאות שהוכנסה עקב מגניבותה גם לסרט האחרון בטרילוגיה – הוברבורד – סקייטבורד מרחף… (ולא, הסקייט שובר העצמות שנקרא הוברבורד בימינו ממש לא קרוב).
כל אחת מההמצאות הללו פשוטה רעיונית – ורובן אינן דורשת מאמץ עריכתי, אלא תלויות באנשי האביזרים והאפקטים – ולכן הן עובדות.

מרדף הוברבורד:

מרדף זה במקביל לצילום הקלעים:

הנסיונות הראשונים שעל פיהם צולמו סצינות ההוברבורד בסוף:

המונית מעופפת – רעיון המכוניות המעופפות הופיע לראשונה לפני מספר עשורים, ופעמים
אינספור מאז. אבל אם כבר מכונית מעופפת, אז רעיון מוצלח מזה הופיע ב"אלמנט החמישי" – מונית מעופפת. בהתחשב בכך
שרובינו נעזרים בשירות מוניות בעיתות לחץ בזמן על מנת להגיע ליעד כלשהו, ובהתחשב בתנועה הערה במרבית הערים – מונית
מעופפת היא רעיון מצויין שיכל לעבוד מצויין כל עוד תנאי נוסף היה מתקיים – נתיב נחיתה למוניות המעופפות בצידו של כל
כביש. המונית המעופפת ב"אלמנט החמישי" משכנעת מאחר והיא מעוצבת ונראית כמו המוניות הצהובות של ניו-יורק, במקרה זה
האשליה עבדה בזכות עבודת אפקטים עתירה ומוקפדת עד מאוד, ועריכה מסחררת שהפכה את הדימיון למציאות (וכמובן ברוס וויליס
כנהג מונית שיכול לחמוק ולשרוד ה כ ל). סצינת המרדף אחרי המונית של ברוס וויליס המדגימה את האשליה במלואה:

 

מונית ”ג‘וני"- ב"זיכרון גורלי" הופיע רעיון המונית האוטונומית – מוניות שהופעלו על ידי
רובוט שמסיע את הנוסע ליעד הרצוי. גם רעיון זה מציע יתרונות רבים (אפשרות להימנע מפקקים והארכות מפתיעות בדרך, אם
יחובר הנהג הרובוטי ל-waze, ביטול הצורך בשיחות מייגעות עם הנהג ועוד). באשר לעריכה, לאחר בניית מודל הרובוט במונית
על ידי אנשי האפקטים –  לא היה צורך בטריקים של עריכה בכדי לשכנע את הצופה כמה שימושית יכולה להיות המצאה כזו.
בכל הנוגע לעלילה – הסרטון הבא כולל שתי סצינות מקטעים שונים בסרט. באחד מהם הדמות הראשית ממחישה דווקא את
חסרונה של המצאה זו כשיש צורך להימלט ממקום כלשהו:

גלימת היעלמות, צלחות אוכל מתמלאות בעצמן, מפת הקונדסאים, אלמנטים עם שטח פנימי מורחב –
בסדרות המבוססות על ספרי פנטזיה ישנן כמובן, המצאות רבות מספור (ולכן חלקן הגדול נותר בין דפי הספר ואינו מגיע לכדי
מיצוי בסרט). השימושיות ביותר שניתן להזכיר מסדרת הארי פוטר –  גלימת ההיעלמות ההופכת את הלובש לבלתי
נראה. אביזר שימושי לשלל מצבים, ואלמנט פשוט יחסית מבחינת העורך (גלימה ירוקה שמעלימים בעזרת אפקט
ניקוי מסך ירוק).

המצאה נוחה במיוחד היא צלחות האוכל המתמלאות בעצמן כל עוד הסועד רעב –
המצאה נפלאה וישראלית עד מאוד (נוסח "הכל כלול") שיכולה לחסוך את הטירחה שבמסע למזנון. מבחינת העורך מדובר בחיבור
צלחת מרוקנת לצלחת מלאה במעבר מתפוגג (Fade) פשוט.

מפת הקונדסאים – מפה שמאפשרת לראות את שאר הנפשות ואת תנועתן בטווח הקרוב
למשתמש. מפה כזו יכולה להיות שימושית לאירועים, או מקומות בהם ברור שיהיו נוכחים שרצוי להתחמק מהם… מבחינת העורך
מדובר בתפירת אנימציה על אלמנט "חי" (מפת קלף גדולה). זהו אפקט לא פשוט אבל גם לא מאוד מורכב.

אלמנטים עם שטח פנים מורחב – רעיון שהופיע בסרטים וסדרות רבים, אך בסדרה
זו הופיע במספר אלמנטים מאוד שימושיים ויומיומיים כמו תיק יד קטן, אוהל, כיס מעיל, ומכונית. בכל אחד מהם השטח הפנימי
המרווח והגדול אינו תואם את החיצוניות הפשוטה והממוזערת. אנו חיים בחברה שבה מיזעור כמעט תמיד קשור לטכנולוגיית הדור
הבא – לכן בפועל כבר מזמן היה צריך לעבוד על פיתוח טכנולוגיה כזו. מבחינת העורך – מדובר באשליית עריכה פשוטה בה חפץ
גדול “נשלף” מתוך תיק קטן או לחילופין אוהל שכשנכנסים אליו מבפנים הוא נראה כמו דירה מרווחת – חיבור פשוט של פנים
וחוץ בעזרת אזור ירוק בפתח של החפץ.

דוגמא לאשליה מסוג זה:

בסרט "ימים מוזרים" נראה מכשיר המאפשר להקליט חוויות מנקודת מבט אישית. הרעיון של הקלטת
חוויה אנושית מעיניו של אדם אחר חזר על עצמו מספר פעמים בסרטים, אך להמצאה שכזו יכולים להיות שימושים מועילים
ביום-יום, מעבר לפוטנציאל הבידורי שלה.

המכשיר עצמו היה אביזר שהשחקנים הרכיבו על ראשם, ומצד העריכה המצאה זו חייבה רק עריכה
מקבילה בין החולם לבין חלומותיו – כלומר עריכה בסיסית- פשוט ומגניב.

גלולת NZT – בסרט זה הוצגה גלולה מפתה עד מאוד שמאפשרת למשתמש לנצל קרוב ל-100% מהמוח.
אמנם לגלולה תופעת לוואי מצערת – שימוש תכוף מידי עלול לגרום למוות בטרם עת, אבל הרעיון הבסיסי אכן מפתה ביותר, ושוב
– מדובר ברעיון פשוט הדורש אביזר בצורת גלולה שקופה ויוצאת דופן במראה שלה, ועריכה רגילה בלי קונצים.

 חלון / טלויזיה – ישנם מספר סרטים בהם מופיע חלון שבלחיצת כפתור
מציג שידורי טלויזיה, אך במשחקי הרעב הגדילו לעשות והציגו קיר זכוכית שבלחיצה על שלט ניתן להציג בו לא רק שידורי
טלויזיה אלא גם שידורים חיים של נוף משלל אזורים לבחירה, כולל אודיו כמובן, או לחילופין  – קיר מעוצב בהתאם
לטעם האישי. הרעיון מעשי ומקסים והביצוע המשכנע דורש עבודה פשוטה עם מסך ירוק במקום הקיר, שמוחלף בעריכה בכל אחד
מהנופים הרלוונטיים.

סכין/טוסטר, רובה נקודת מבט – כפי שהוזכר, בסרטים המבוססים על ספרות
כמעט תמיד יוצג רק מעט מעושרו של הספר, אך לא ניתן להתעלם משתי המצאות מבריקות שהופיעו בסרט "המדריך
לטרמפיסט בגלקסיה" (שהן אפס קצהו של הספר כמובן) –

סכין/טוסטר – סכין הקולה את הלחם בזמן שפורסים אותו. למותר לציין כי
המצאה כזו יכלה להיות מיושמת כבר מזמן. הרעיון פשוט ואלגנטי ויישומו תלוי באביזר פשוט למראה ללא כל קשר לעריכה.

רובה נקודת/מבט – רובה שיורה קרן המשנה את נקודת מבטו של האדם שנורה כך
שיוכל להבין את נקודת מבטו של היורה. המצאה שיכלה להוריד משמעותית את אחוזי הגירושים ואולי אף את אחוז המלחמות
בעולם…

מבחינת עריכה – מלבד אפקט קליל של הבזק כלשהו (שיכול להיות גם חלק מאביזר הבמה) מדובר אך
ורק בעבודת שחקנים.

 באטמוביל – המכונית היחידה שיכולה להתחרות עם הדולוריאן מ"בחזרה לעתיד" היא המכונית
של באטמן – הבאטמוביל. מכונית זו לא רק מעוצבת לתפארת אלא מסוגלת להפוך למטוס/לצוללת, ממוגנת באופן מושלם מפני
גנבים, וכוללת כל המצאה טכנולוגית חדשה שיש בכלל.

במקרה זה העבודה הראשית היתה של אנשי העיצוב והאפקטים והעורך רק חיבר את התוצאה בכדי למכור
את האשליה.

 למידה מהירה – היכולת להתחבר למחשב ו"להוריד" מידע כלשהו שדורש לרוב למידה של
שנים, היא רעיון חסכוני ומגניב ביותר המתואר בצורה נפלאה ב"מטריקס" ואינו דורש שום פעולה יוצאת דופן מהעורך.

לא ניתן לכתוב מאמר שכזה מבלי להזכיר את חרב האור שהופיעה לראשונה ב"מלחמת הכוכבים" – מלבד
היותה מגניבה וקומפקטית (במצבה הכבוי, להב האור של החרב מתחבא כולו בתוך הניצב) החרב חותכת כל חומר עימו היא באה
במגע לא מאמץ. האפקט נעשה בשלב העריכה ודרש יכולת אנימציה בסיסית ביותר. האשליה אגב, היתה ועודנה מושלמת.

מברג קולי, טרדיס, נייר על-חושי –  גם בסדרת המד"ב הותיקה "דוקטור הו", מופיעות המצאות
רבות כמעט מידי פרק, לכן בחרתי להזכיר שלוש המצאות החוזרות על עצמן מעצם היותן רכושו של הדוקטור:

המברג הקולי – מברג בעל יכולות אינסופיות – החל מפתיחת כל מנעול כמעט,
שבירת קודי אבטחה, קריאת נתונים פיזיקליים וכימיים וכלה בשמירת תבניות של בני אדם בזיכרון פנימי. מבחינת עריכה –
לעיתים מדובר בעריכה פשוטה של הוספת פס-קול מתאים לפעולת המברג הקולי, ולעיתים מדובר בתפירה של אפקט מיוחד (למשל
אפקט הפוער חור מרובע בקיר דרכו ניתן לעבור, וסוגר אותו לאחר מכן). בכל מקרה – עבודת העריכה די פשוטה ותלויה בעיקר
באביזר המברג ובעבודת השחקן.

הטרדיס – קופסת עץ כחולה שנראית כתא טלפון מבחוץ וכדירה מרווחת מבפנים
(אם כי לרוב מראים רק את אזור הבקרה) והיא למעשה מכונת מסע בזמן ובחלל. בכל הנוגע לעריכה מדובר בפעולה בסיסית של מסך
ירוק מאחורי דלתות הטרדיס כשנכנסים לתוכה, וחיתוך פשוט לחלל הפנימי שלה שמצולם בנפרד.

נייר-חושי – לדוקטור תעודה עם "נייר-חושי" שהוא מנופף בפני כל אדם המבקש
להציג תעודה כלשהי  – בידיעה שלאותו אדם תראה התעודה כמו הרשיון הדרוש. למעשה מדובר בתעודה ריקה מתוכן המכילה
נייר לבן חלק לעיני הצופים, כך שאין פה שום טריק של עריכה והמידע הדרוש מגיע מהשחקנים בהתאם לתסריט, אך במקרים רבים
המצאה כזו יכלה בהחלט להקל על החיים…

סצינה להמחשה של שתיים משלוש ההמצאות שהוזכרו פה:

קיימות דוגמאות נוספות רבות וטובות להמצאות מבריקות שהופיעו על המסך הגדול, או הקטן וחבל שאינן קיימות במציאות – קצרה היריעה מלתאר את כולן. השורה התחתונה – כמעט תמיד – כל עוד הרעיון פשוט – גם הביצוע מבחינה עריכתית פשוט מאוד וחשוב מכך – ייזכר לדורות.
🙂