בימים עברו, היה הקדימון נגיש רק לאותם צופים שהגיעו לאולם הקולנוע מוקדם מספיק כדי לצפות
בו, ודגש חזק יותר הושם על עיצוב הפוסטר והפצתו בשלטי חוצות. כיום, כשבכל בית יש חיבור אינטרנטי ולמרבית הצופים
הפוטנציאלים יש לפחות סמארטפון/טאבלט אחד נגיש, הפצת הקדימונים אינה מסתמכת רק על אולם הקולנוע אלא נעשית במקביל גם
באינטרנט ובטלוויזיה – כך שהחשיפה לקהל המונית יותר.

לפיכך, מדובר בנישה ביחסי ציבור ופירסום של סרט, שלה השפעה רבה על הצלחתו הראשונית בקופות,
ולכן עריכת קדימונים התפתחה לאמנות של ממש – אמנות הרושם הראשוני.

במקרים בהם מדובר בעריכת קדימון עבור הפקה גדולה יחסית, לעיתים קרובות יערך
הקדימון בסטודיו שעיסוקו המרכזי הוא  קדימונים. הרעיון להעביר את התפקיד החוצה, לגורם נפרד, נובע מהרצון להכניס
“עיניים טריות” למשוואה ולייצר סרטון שיעביר את המיטב ושימשוך את מירב הקהל האפשרי לבתי הקולנוע. גם הפקות צנועות
יחסית, בין אם מדובר בסרט דל תקציב, סרט עצמאי או דוקומנטרי, לעיתים קרובות מעדיפות להסתמך על החוש המכירתי של
סטודיו קדימונים שכזה, בכדי למשוך את גל הצופים הראשוני לאולם. במידה והסרט מוצלח – התרשמותם של הצופים מאותו גל
ראשוני תיצור גלי המשך של מכרים למיניהם שיקבלו המלצה לצפות בסרט.

יש להבדיל בין שני סוגי קדימונים – “קדימון רגיל” (trailer) ו”קדימון מקוצר” (teaser
trailer), בו למעשה יש רק מעין “קריצה” לצופים על התמה והז’אנר של הסרט, מבלי להסגיר יותר מידי פרטים על העלילה,
השחקנים וכו’. המטרה היא לגרות את סקרנותם של הצופים לגבי הסרט זמן רב מראש (ומכאן השימוש במילה tease), ולבנות
ציפיה לסרט.

לרוב, יופיע הטיזר מספר חודשים לפני הקדימון הרגיל, ויכלול בעיקר רגעי מפתח מהסרט, אך
לעיתים יופיעו בו חומרים מיוחדים שתוכננו עבורו בלבד ואינם מופיעים בסרט כלל.

במקרים כאלה, מדובר במחשבה מקדימה על אופן שיווקו של הסרט, ותיכנון מוקפד על הקו הראשי
מהסרט אותו מציגים בדרך זו לציבור, שכן בגלל משך הזמן הקצר של teaser-trailer אסור להתפזר על יותר מקו בודד ויש למקד
את תשומת ליבם של הצופים ברעיון מרכזי שימשוך אותם לברר פרטים נוספים על הסרט המתקרב לאקרנים.

פרטים נוספים שעשויים להופיע בטיזר – השתייכות לז’אנר, שחקן ראשי, פרטי הפקה, רמז לגבי
תקופת יציאתו של הסרט (כמו “מגיע לאקרנים בסתיו הקרוב”).

דוגמאות טובות בהקשר זה:

הטיזר ל”טריינספוטינג” היה מורכב מסצנה בודדת בה הגיבור
הראשי בסרט נותן עצות לחיים למצלמה בעודו קשור לפסי רכבת –  לאחר שחבריו המסוממים קשרו אותו שם ונמלטו בצחוק.
הסצנה כלל אינה מופיעה בסרט ואינה חלק מהעלילה, אבל היא משקפת באופן ייחודי ונפלא את התמה של הסרט ואת האווירה שלו
(הסרט עוסק במאבקם של חבורת צעירים סקוטיים בהתמכרות להרואין).

מתוך הטיזר לסרט טריינספוטינג, הגיבור קשור
לפסי הרכבת ומייעץ לצופים

לינק לצפיה ביו-טוב: ‏http://www.youtube.com/watch?v=LMOlDDv9BXU

הטיזר ל”משפחת סופר-על” הציג את גיבור הסרט כשהוא מקבל קריאת מצוקה ומנסה להידחס לחליפת
“גיבור העל” שלו שקטנה עליו בכמה מידות, תוך כדי קריאות מאישתו והילדים ברקע… גם במקרה זה לא מדובר בסצנה מתוך הסרט,
ולמעשה פה מדובר בהשקעה מיוחדת, שכן זהו סרט אנימציה, ובנייתה של סצנה אורכת ימים רבים
ודורשת עבודת צוות מורכבת הרבה יותר מבסרט מצולם. עם זאת, הרעיון הבסיסי עבר בצורה הטובה ביותר (גיבור על לשעבר, בעל
משפחה, שמנסה להחיות את ימי התהילה מהעבר), היה ערוך בחן רב, שיעשע וסיקרן עד מאוד – כך שהטיזר השיג את המטרה.

מתוך הטיזר לסרט “משפחת סופר-על” –
הגיבור מנסה להידחס לחליפה שקטנה עליו במקצת

לינק לצפיה ביו-טוב: ‏http://www.youtube.com/watch?v=GhnNOxlVlD0

הטיזר ל”הנוסע השמיני” הציג מראות מכוכב כלשהו בחלל בו בוקעת ביצה של משהו לא ברור כשברקע
קולות מאיימים שמזכירים צרחות. הסלוגן שהופיע בסופו – “בחלל, איש אינו יכול לשמוע אותך צורח” – רק הוסיף נופך של
אימה, אבל בהחלט עורר סקרנות לגבי הסרט עצמו.

מהטיזר לסרט “הנוסע השמיני” – בחלל,
איש אינו יכול לשומע אותך צורח

לינק לצפיה ביו-טוב: ‏http://www.youtube.com/watch?v=ZFxgr8NTD20

כאשר משוחרר לבסוף הקדימון הרשמי, מקבלים הצופים מידע מפורט יותר לגבי אופיו של הסרט,
הז’אנר אליו הוא משתייך, קווי עלילה, משתתפים מפורסמים ותאריך יעד.