הנסיכה והצפרדע
שינויים משמעותיים צפויים בתעשיית המשחקים המקומית. מאמר זה נכתב לקראת הבחירות שיתקיימו היום (6.11.2024) לוועד ויו"ר עמותת המשחקים הישראלית GameIS. בחלקו הראשון, אתמקד בפער התזה שבין חברי וועד העמותה והמבקר הראשי שלהם, הסטריקן ערב טוב קרמיט. בחלקו השני, אתמקד בהצעות קונקרטיות למעשים שעל הוועד החדש לעשות מתוך כך.
לפני הכל גילוי נאות
הכותב משמש מרצה במסלול לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב במנטור, מלמד בעיקר כתיבה ותסריטאות למשחקים. המאמר נכתב על דעתו בלבד.
מושגים מובחנים ובהירים
בינואר 2023 עניתי לקול קורא למנכ"ל העמותה, שפרסמה העמותה בזמנו. בשיחות שניהלתי עם חבריי הוועד (גיא בן-דוב, גולדי גולד ואורי אדמון) סביב התפקיד ותוכנית-הפעולה לעמותה, העליתי שוב את ההבחנה שלי בין שתי תעשיות בארץ. בחודש מרץ של אותה שנה קיבלתי תשובה שנבחרה מנכ"לית חדשה ובמאי 2023 נכנסה לתפקיד שרון בילבאו, שיצאה, למיטב ידיעתי, זמן קצר לאחר שנבחרה לחופשה מסיבות אישיות.
מימין לשמאל: חברי הוועד GameIS אורי אדמון, גיא בן-דוב וגולדי. (צילום: ניר מירצקי)
במקביל לכל זה, התוודעתי לפעילות של הסטריקן ערב טוב קרמיט, שהיה פעיל מאד בדף העמותה.
כמשקיף מבחוץ היה ברור שיש פה פערים לא רק של עמדות, אלא יותר של תקשורת ומידע, שכן בסופו של יום כל הצדדים המעורבים רצו לקדם את תעשיית המשחקים העצמאית והמסחרית גם כן. לאחרונה, אני קורא בספר "נקסוס" של ינ"ה, שם הוא מציע שלושה מושגים (1) הגישה הנאיבית למידע (2) הגישה הפופוליסטית למידע (3) ומנגנוני תיקון-עצמי, בהם אשתמש על מנת להציג את העמדות המנוגדות ואת הבעיה בעמותה.
"הגישה הנאיבית" (של העמותה)
כשהוועד ראיין אותי למנכ"ל, הביקורת על העמותה הייתה ברורה לוועד, שבחר באופן הגיוני למסגר אותה כתהליך מתמשך של התפתחות התעשייה המקומית הצעירה, וכתפיסה ערכית של העמותה ומטרותיה.
גולדי: ״אם מדברים על תנועות טקטוניות בתריסר שנות קיומה של העמותה, בחצי הראשון הייתה התמקדות בחברות קטנות (עצמאיים) שהובלנו אז ניר מירצקי ואני. מצידי, מאז ועד ממש לפני הקורונה (כשעשינו תערוכה בבית אריאלה לעצמאיים ואני מכרתי כרטיסים בעצמי), ועד היום לא התאוששנו ממנה במונחים של הפקה, אבל לא הסרנו את התמיכה בעצמאיים, התמיכה למעשה מתקיימת כל הזמן". הבנת הפרספקטיבה של העמותה דרך ציר הזמן הזה מסבירה גם את ההקצנה בהתפלגות שבין העצמאיים והמסחריים, וכמו כן את העלמות המתנדבים הרבים שהיו לעמותה ואשר למעשה הפעילו והכשירו אותה. למעשה רבים מהעצמאיים פתחו יוזמות חלופיות לעמותה, והדיונים לא נעלמו אלא פשוט עברו מקום והתבזרו ברחבי הקהילות שצצו במקומה.
בן-דוב: ״מהטקסטים שכתבת במנטור, באופן אישי אתה מייצג קבוצה – קבוצה של העצמאיים, שאנחנו באמת בשש השנים האחרונות לא שמנו עליה דגש. אבל צריך להבין שהיינו צריכים לעשות פעילות מתקנת בשנים 2017 ו-2018 כי חברות כמו קריזילבס, פלייטיקה ופלריום לא רצו לדבר בכלל עם העמותה – הן ראו את העמותה כקבוצה שהתייחסה בעיקר לעצמאיים ולעיתים קרובות התייחסו בזלזול כלפי חברות שמגלגלות מיליונים."
יו"ר ועד העמותה בן-דוב (מימין) ועידו ברוש כנס GameIS 2024. צילום: ניר מירצקי
שינוי הכיוון לחברות המסחריות הגדולות נעשה על מנת להציע מרחב יריעה רחב ופלורליסטי יותר לעמותה, שתכלול גם חברות שבעבר היו נתונות תחת מתקפה וביקורת קשה בקהילת המשחקים. בן-דוב הסכים שלא פעם יש הרגשה שהעמותה לא עושה מספיק, אך יש לבדוק האם זו רק הרגשה או לא. מכיוון שהעמותה מייצגת מגוון של עמדות ואג׳נדות – ממשחקי מובייל, מחשב, קונסולות, סטודנטים, חברות מסחריות, עצמאיות, מישחוק בחינוך וכו׳. בהחלט יכול לקרות שלעיתים קהילה מסוימת תרגיש פחות מוערכת, במיוחד לאור התיקון הסימטרי שנעשה בשנים האחרונות בהגדרת העמותה ומטרותיה.
הרעיון של הגדלת הקהלים של העמותה, שהוא המניע העיקרי של העמותה לצד הכנסה כלכלית אפשרית מקהלים חדשים, מציע הררי בספרו, לא בהכרח יהפוך אותה ליותר דמוקרטית. גישה זו היא נאיבית, ואפשר אף נאיבית-מניפולטיבית, כיוון שהקהלים עצמם לא שווים בצרכים שלהם ואף לא ביכולות שלהם לממש את הזכות להשפיע ולהשתתף בדיון. העובדה שהעמותה פתוחה לקבל הצעות מכולם, או מאפשרת הצבעה ודיון פתוח – לא אומר שבהכרח ההזדמנות להציע, להצביע או להשתתף מתאפשרת במידה שווה. מכאן בסיכומו של דבר, הפער בין האידיאל המוצג לפועל המציאות, יכול לשרת דווקא את החזקים או לא לשרת אף אחד בכלל.
"הגישה הפופוליסטית" (של קרמיט הצפרדע)
הגישה הפופוליסטית למידע, מציג לנו הררי, היא שהמידע קשור לשאלה של כוח. כבר בתגובה הראשונה בשיחה מולי, בן-דוב הציג את המאמרים שלי בצורה כזו, בכך שקבע שאני מדבר מתוך עמדה, שנועדה לשרת אינטרסים של קהילה אחת מובחנת. כאשר קוראים את הביקורת והסטריקה של קרמיט, עולה גישה דומה לשל בן-דוב והפוכה, שהוועד מטשטש ומסתיר את עמדת הכוח שלו, על ידי חוסר שקיפות בנוגע לאיך ההחלטות הגדולות נעשות. הנה דברים שאמר במושב האספה הכללית האחרונה בפברואר, כששוחח על כך עם הוועד ישירות.
קרמיט: "שמעו סיפור, כל זה מתחיל בהודעה שקיבלתי ממשרד הפנים, שאומר לי שעוד מעט תפוג תעודת הזהות שלי ואומרים לי לך תחדש. ואני מסתכל עליה, הבאתי אותה גם היום, ואני מוצא בה את הכרטיס הזה – אינדי גיימיז 2013. זה היה הכנס הראשון שלי בגיימיז, לפני 11 שנה. אתמול היה לי יום הולדת, אני בן 26. זאת אומרת שאני חבר בקהילה מאז שאני תיכוניסט. הדעות שלי ראו עליות ומורדות, והפייסבוק ראה עליות ומורדות, הטכנולוגיה ראתה עליות ומורדות, יוניטי ראתה עליות ומורדות, בעיקר מורדות. והייתה לי את הזכות להיות איזשהו משקיף על מהלכי העמותה והקהילה, ודבר שני, גם להיות קצת מודאג ממנה.
נחש שאוכל את עצמו הוא מעגל קפוא, דוגמא למים סטירי. מקור: ערב טוב קרמיט
ובאמת, כשהייתי בן 15, כשקיבלתי את זה, והתחלתי להיות מעורב שם, וגם אחר כך כשהייתי בצבא, ראיתי איך באמת הארגון הפך מקהילה של אלף איש, כשהצטרפתי, לעכשיו 16,000 – יותר מפי 10(!) זה דבר מדהים.. אף על פי כן ראיתי דבר מדאיג וניסיתי להתריע על כך. יש לנו את כל הקהילה המדהימה הזאת ובנוסף פרוייקטים קהילתיים מסוימים ובאיזשהו מקום זה יפה מאוד, כי יש לנו עכשיו כוח, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, אבל זה גם יוצר בעיה. איזושהי הפרטה. ופתאום תפקיד העמותה התמעט, והתמעט, והתמעט, עד שראיתי בסופו של דבר, במאי 21', שזה מתחיל כבר להיות קצת מגוחך. חברים, למה יש לנו עמותה אם מישהו אחר מארגן חלל משחקים (לודו), מרים גלובל גיימ-ג'ם (תלתן) אם אין אפילו כנס שנתי כבר שנתיים? מה שנוצר זה באמת איזושהי עמותה מבוזרת, שלא יודעת מה לעשות עם עצמה. פשוט כי אין לה מטרות, לא לטווח קצר, לא לטווח ארוך, רק מסמך מעורפל ומאוד יפה. אז ישבתי וכתבתי, חבר'ה, אתם צריכים מטרות מעשיות ולקבוע מה בכוונתכם לעשות בשנה הבאה ושלחתי את זה.
התגובה שקיבלתי (תקנו אותי אם אני טועה) הייתה: זה יפה מאוד… (אבל) חסרים לנו מתנדבים, ולכן קשה לכתוב את האג‘נדה. יש פה קצת נחש שאוכל את עצמו. אם אין מתנדבים שיכולים לכתוב אג'נדה, אז איך אתם מקווים להשיג מתנדבים כשאין אג‘נדה? זהו דיון מעגלי. בסופו של דבר תפסו אותי אנשים שאני מאוד סומך עליהם, ואמרו לי, קרמיט, אתה לא יכול להשיג ככה תמיכה. תהיה יותר דיפלומטי, תכתב דברים כמו שצריך, ובאמת ישבתי וכתבתי את התוכנית. זה היה ב-2022, השנה בה אמרתי: אין לכם מתנדבים, כי אין לכם אג'נדה. תכתבו אותה כמו שצריך.. ..ברגע שיהיה את זה, יהיו לכם מתנדבים, יהיה לכם כוח אדם. עכשיו בשנת 2024, מצד אחד ניסיתי להיות דיפלומטי, זה לא עבד.. ..ניסיתי להיות טרול, זה לא עבד, ואז בסוף אמרתי בוא נהיה פה במקום שבו אתם לא יכולים לברוח ממני. זו אולי הדרך היחידה שבה אני יכול להשיג את התשובה."
סרטון האספה של הוועדה 2022
מגנוני תיקון עצמאיים בעמותה
על אף שקרמיט, כמו 99% מחברי העמותה העצמאיים אינו מעוניין לרוץ לוועד, המציאות הובילה אותו לאספה. באופן אישי, את הרעיון על פער בין חברי העמותה לוועד קבלתי מאותו הפוסט שהזכיר קרמיט בדבריו השנה, בדף הפייסבוק של העמותה לפני שנתיים. בתגובה לאותו פוסט העמותה פרסמה סרטון המסכם את הפעילות שלה לחצי הראשון של 2022. לפי היו-טיוב, ברגע כתיבת המאמר שנתיים אחריי, אפשר וצפו בו רק 35 אנשים, המתעניינים כמו קרמיט וכמו קוראי מאמר זה במתרחש בעמותה. במשחקים, כמו באנימציה וקומיקס, למרות הפופולריות של צרכנים, היוצרים עצמם הם קבוצה מצומצמת בתוך החברה, בדומה להייטק ואומנות. זאת לדעתי, בין השאר, הייתה הסיבה שאותו הוועד ממשיך להיבחר שנה אחר שנה, בבחירות דמוקרטיות לניהול העמותה. הררי מקדיש עמודים רבים בספרו ובהרצאותיו שהדרך הטובה ביותר לבחון כל מוסד, היא לבדוק מהם מנגנוני התיקון-העצמי שלו. ושבחירות, על אף שנתפסות כמדד לתיקון עצמי, אינן מדד מספק לכך. מתוך הדיאלוג בין העמותה והצפרדע, עולה שהדיונים עצמם (עצמאיים-מסחריים), כמו הפתרונות הפרקטיים לסוגיות עצמן (מתנדבים, שקיפות) הם חסרי משמעות, אם המדיניות עצמה כבר תפסה כיוון, אם העמותה עצמה לא משנה את הרעיונות שלה בהתבסס לבדיקתם במציאות. הדבר לא נובע רק מתוך הנאיביות של העמותה (שהבעיה היא לא בתזה אלא במעש) או הפופוליזם של קרמיט (שהבעיה היא לא במעש אלא בתזה) אלא בעיקר מתוך חוסר עניין/יכולת של קהילה מצומצמת, לשים לב עד הסוף מה הקשר שבין העמותה לבין האינטרסים שלה ולהאמין שאפשר לקדמם. הדרך היחידה של הקהילה לעשות משהו בנוגע לכך, ובכך אסיים את החלק הזה של המאמר, היא שבניגוד לכל אינסטינקט בריא של מפתח משחקים, עצמאי או מסחרי – היא להירשם בטופס, להקדיש אחה"צ אחד בנובמבר, לקחת סיכון כטב"מי ולהגיע לת"א ולהצביע לבחירות בוועד.
* גילוי נאות לסיום, בכוונתי להתמודד השנה, לצד חברים נוספים בקהילה, בבחירות לוועד העמותה.
** מספר המקומות במקום מוגבל! אנא מלאו את הטופס הקצר גם אם אינכם/ן מתכוונים להשתתף באסיפה- האסיפה תשודר באמצעות זום, אך למשתתפים בדרך זו לא תתאפשר הצבעה. אסיפה כללית – עמותת GameIS
מיקום: מיקרוסופט ריאקטור, מידטאון, מנחם בגין 144, תל אביב, קומה 50, התחלה: 06/11/2024 18:00 – סיום: 06/11/2024 20:30