בקולנוע הופיע ה-Oneshot, או ה-Long Take (שוט ארוך, שם נוסף לאותו מושג) בתחילה מחוסר
אמצעים טכנולוגים – גלגלי הפילם לא איפשרו צילום ממושך מספיק בזמנו. מאוחר יותר החלו להשתמש ב oneshot ככלי להעברת
סיפור וליצירת רגש מסוים – כמו מתח למשל. היצ'קוק רצה לצלם את סרטו הקצר "החבל" ב-Oneshot, אך האמצעים הטכנולוגיים
שעמדו לרשותו בזמנו לא איפשרו לו לעשות זאת ולכן הוא צילם אותו כך שעשרת החיתוכים אינם מובחנים (כמעט) לאורך הסרט
(ועם זאת, כל שוט ארוך בסרט זה הוא Oneshot).

מאז חציית המשוכה הטכנולוגית, יוצרים רבים עשו שימוש ברעיון ה-Oneshot ויצרו רגעים בלתי
נשכחים. אספתי כאן חלק מהם.

Touch of Evil

מגע של רשע, אורסון וולס, 1958

פתיחת הסרט "מגע של רשע" מתחילה בצילום ממושך ועוצר נשימה בו אדם מטמין פצצה בתא המטען של
רכב, ומרגע זה המצלמה עוקבת / לא עוקבת אחרי הרכב עם הפצצה. הגדולה של שוט הפתיחה הזה נעוצה בתנועת המצלמה הממושכת
והמורכבת, בתוך סצנה מסובכת ורבת הולכי רגל / מכוניות / ובניינים, והיא התאפשרה הודות לתיכנון
המפורט והביצוע המדויק בעזרת מצלמה שנעה על מנוף.

 

 

 

החבר'ה הטובים, מרטין סקורסזה, 1990

בסרט "החבר'ה הטובים", יש שוט ממושך מפורסם בו הדמות הראשית )הנרי( וחברתו נכנסים למועדון
לילה מהדלת האחורית ועוברים דרך המסדרונות השונים והמטבח אל הרחבה המרכזית, שם מזדרזים להכין להם שולחן בשורה
הראשונה. הקסם בקטע הזה מעבר לתנועת המצלמה המרתקת (שצולמה 8 פעמים עד שסקורסזה היה מרוצה), הוא המשמעות הרעיונית
מאחוריו – הקטע מציג באופן חזותי את תפיסת העולם של הנרי
שמובילה אותו לאורך כל הסרט – מרגע שהצטרף אל המאפיה כל הדלתות נפתחות בפניו.

 

 

 

Soy Cuba

אני קובה, מיקהיל קלטוזוב, 1964

בסרט כמה סצנות נפלאות ב-Oneshot שמאפשרות "החלקה" מציצנית בין רחובות קובה ונותנות לצופה
לחוות את המקום, התרבות ואורח החיים בקובה שלפני קסטרו ועד עלייתו.

בסצינה
שבחרתי מתואר מסע לוויה ברחובות קובה במספר שוטים ארוכים ומורכבים, והמיעוט בעריכה מאפשר חוויה רגשית חזקה יותר.
כך מטיילת המצלמה בשוט אחד מכיסוי פניו של המת וצעדת תהלוכת הלוויה ברחובות ההופכים עמוסים יותר ויותר. בשוט אחר
מההמונים הזורקים פרחים ממרפסות על מסע הלוויה, לאלה שאינם מסוגלים להרשות לעצמם הפסקה בתעשיית ייצור הסיגרים.

 

 

כפרה, ג׳ו רייט, 2007

השוט המאוד ארוך בסצינה זו, המראה את הסיטואציה בדנקרק במלחמת העולם השניה, הופק בלית ברירה
ומחוסר תקציב – מאחר וההפקה לא יכלה להרשות לעצמה את 1000 הניצבים למשך הזמן הדרוש לצילום באופן רגיל. אבל בסופו של
יום זכינו לשוט ארוך יפיפה בו הצלם עובר באופן חלק מנסיעה בעגלת גולף להליכה רגלית, למנוף, ושוב להליכה רגלית – כך
נחשפת לפנינו הסצינה המלאה בשוט ארוך של חמש דקות. השוט
מלווה את הדמויות הראשיות משוטטות על חוף בדנקרק בין אלפי החיילים המחכים לחילוץ, וכך אנו נחשפים לשלל מצבים
אנושיים ברגעי יאוש אלה.

 

 

ספקטר, סם מנדס, 2015

בסצנת הפתיחה של ספקטר ישנו שוט ארוך במיוחד המכין את אזור ההתרחשות ל״יריית הפתיחה״ בסרט
(תרתי משמע) – ״יום המתים״ במקסיקו. השוט מתחיל בחגיגות ברחובות ומציג בבירור בין מאות הניצבים שלוש דמויות מפתח.
הוא ממשיך לעקוב אחרי שתיים מהן, עד שלקראת סוף הסצינה הצופים מגלים שאחת מהדמויות היא ג׳יימס בונד, במשימה.

ישנם מקומות נוספים בהם ניתן למצוא שימוש נפלא ב-Oneshot – פרסומות, פרומואים, קליפים
מוזיקליים וכמובן סדרות טלויזיה. להלן שתי דוגמאות מהטלויזיה.

True Detective

בלש אמיתי, HBO, 2014

הדוגמא הבאה לקוחה מסדרה של HBO בשם "בלש אמיתי".

בתחילת העונה השניה יש שוט מפואר ומורכב המתאר את קורותיו של ראסט קול, (דמות ראשית), בעת
הסתננותו לכנופיית אופנוענים אלימה בכדי לגלות את זהותו של רוצח סדרתי.

 

 

פרסומת למדור תרבות בסאנדיי טיימס, 2014.

הדוגמא הבאה הופיעה באנגליה כפרסומת למדור תרבות בסאנדיי טיימס. הגאונות מאחוריה היא השפה
ה"קליפית" בה במהלך Oneshot מוצגות מחוות לאייקוני תרבות – החל בפסל "האדם החושב" של רודן, דרך כרזת הסרט "פורסט
גאמפ", מחווה לסדרה "מאד-מן", ציור "ונוס" של ליאונרדו דה וינצ'י, סצינת מפתח מ"כלבי אשמורת", ועד הזכיה בגראמי של
להקת "דאפט פאנק". צריך לראות כדי להאמין ומומלץ גם לצפות בסרטון המציג את אחורי הקלעים.

 

איך עשו אותה.

סמרטר

 

 

כאמור, גם בקליפים מוזיקליים נעשה לעיתים שימוש ב-Oneshot. להקה שבוחרת פעמים רבות בשיטת
צילום שכזו היא Ok Go. למרות שעל פניו נראה כאילו צילום באופן כזה חוסך הרבה עבודת עריכה, דרושה עבודת הכנה יסודית
ומקיפה לצילום קליפ מלא ב-Oneshot, מאחר והתיאום בין הצלם לניצבים הרבים בסצינה ארוכה צריך להיות מושלם. לכן הכנת
סצינה שכזו גוזלת זמן רב ומסיבה זו יתבצעו נסיונות רבים לצלם אותה, עד להשגת תוצאה מושלמת לחלוטין מבחינת תיזמון.

במקרים רבים הצילום של הקליפים נעשה בהילוך מאוד איטי, בכדי שהמהירות תותאם לשיר בקליפ,
ולעיתים מצולמים מספר שוטים ארוכים המתחברים באופן מושלם מנקודה לנקודה.

בחרתי מספר דוגמאות מקליפים של להקת Ok Go שצולמו בטכניקה כזו.

 

 

 

ניתן למצוא סרטוני מאחורי הקלעים למרבית הקליפים של להקה זו וללמוד כיצד תוכננו ובוצעו.

לסיכום, אמנות הצילום הממושך דורשת תיכנון מוקפד ופרטני וביצוע מדויק,
והתוצאה לרוב זכירה במיוחד. בין אם הסיבה נעוצה באילוצים תקציביים, או ברעיון שלא ניתן להעבירו אחרת, לבין הרצון
להעביר לצופה בדרך מיוחדת מצב רגשי, או נפשי של דמות כלשהי – אורכו יוצא הדופן של שוט ארוך שכזה מול כמות המידע
שהכיל יותיר אותו חרוט בזכרונו של הצופה בזכות הרושם שנוצר.