‏צביעת מונוטון (מונוכרום) – פלטת צבעים מונוטונית (או מונוכרומטית)
היא כזו המורכבת מרשתות ו/או הצללות וגוונים של צבע אחד בלבד. באינדיזיין ניתן להפוך תמונה בפורמט Grayscalee לתמונה
מונוכרומטית מבלי לערוך את התמונה המקורית.

א. ייבאו תמונה בפורמט Grayscale לאינדיזיין.

ב. הכינו בחלון הצבעים (Swatches) את הצבע ש״ישטוף״ את התמונה.

ג. בחרו את התמונה עצמה באמצעות החץ הלבן או
באמצעות ה-Content Grabber.

ד. בחלון ה-Swatches וודאו שהצבע הפעיל הוא צבע המילוי והקליקו על הצבע
המבוקש.

‏צביעה בסגנון דואטון – על מנת להשיג אפקט דואטון (תמונה המורכבת
מרשתות ו/או הצללות וגוונים של שני  צבעים) אמיתי לתמונה, יש לערוך אותה בפוטושופ. אבל אם מחפשים קיצור דרך –
אינדיזיין מאפשרת לנו ״לזייף״ מראה דואטון.

א. ייבאו תמונה צבעונית לאינדיזיין.

ב. סמנו את המסגרת עם החץ השחור והעניקו לה צבע מילוי.

ג. סמנו את התמונה עצמה (באמצעות החץ הלבן או ה-Content Grabber) ובחלון
האפקטים בחרו בשיטת השילוב Luminosity.

ד. באותה דרך ניתן להגיע לאפקטים נוספים, כמו ״החשכה״
באמצעות שיטת השילוב Darken

כאשר עובדים על אזור מסויים במסמך, לרוב מגדילים את התצוגה על מנת לראות טוב יותר ולעבוד
מדוייק יותר. אבל אז לא רואים איך העבודה המתבצעת משפיעה על המסמך כולו. אז עושים Zoom Out ובוחנים. ועכשיו רוצים
לחזור לעבוד על אותו אזור אז עושים שוב Zoom In, וחוזר חלילה. ולפעמים זה לא מספיק טוב – אנחנו רוצים לראות איך
השינויים שאנו מבצעים משפיעים על הלייאאוט כולו בזמן אמת.

או. הדרך הנכונה היא לפתוח חלון נוסף של אותו קובץ. בחלון אחד תמקדים באזור המבוקש באמצעות
Zoom In ובחלון השני גודל התצוגה מאפשר לראות איך השינויים שנעשה ישפיעו על העמוד/המסמך כולו.

אפשרות זו יעילה מאד גם כשרוצים לעבוד על המסטר ובמקביל, לראות און-ליין איך השינויים שאנו
מבצעים משפיעים על עמודי המסמך.

איך עושים את זה:

א. כאשר המסמך פתוח, לכו לתפריט Window, ובתת-התפריט Arrange  בחרו
בפקודה …New window for.

שימו לב כי במקום שלוש הנקודות יוצג שם המסמך הפעיל כעת.

ב. חלון נוסף של אותו מסמך יפתח
בצד ימין של המסך ולשמו תצטרף הספרה 2. כל שינוי שיתבצע באחד החלונות, יתעדכן מיידית בחלון השני.

ג. למעבר בין החלונות – הקליקו על
החלון המבוקש.

ד. סגירת החלון מתבצעת בדיוק כמו סגירה של מסמך רגיל.

ה. ניתן לפתוח יותר מחלון אחד נוסף, לצפיה בכמה מצבי התמקדות.

כאשר מעתיקים מלל שהוחל עליו סגנון (תו ו/או פיסקה) ממסמך אחד לאחר, הוא מביא איתו בירושה
את הסגנון שלו, שמתווסף באופן אוטומטי לרשימת הסגנונות בחלונות היעודיים.

במקרים רבים, הדבר מעמיס על חלון הסגנונות וגורם לבלגן, התנגשויות וכפילויות מיותרות. על
מנת להביא את המלל ״עירום כביום היוולדו״, משמע נקי מכל עיצוב ו/או סגנון, יש לבחור בפקודה Paste without Formatting
שבתפריט Edit, במקום בפקודת ה-Paste הרגילה.

כעת ניתן להחיל על המלל את הסיגנון הרצוי מבלי שיותיר אחריו סגנון מיותר בחלון הסגנונות.

הקיצור לפקודה: cmd/ctrl + shift + V.

סידור כמויות של מלל בטורים היא אמנות בפני עצמה ולעתים דורשת עצבי ברזל ואפילו טיפת מזל
(אולי מישהו למעלה יסכים לקצר את הטקסט?… או להיפך? יוסיף קצת כדי לסתום את החור??).

פקודה חביבה זו עוזרת לנו לאזן את סידור הטקסט בטורים כך שיראה יותר זורם והרמוני ולא ישאיר
״חורים״ גדולים מדי בטורים. כמובן שהיא אפשרית רק כאשר מחלקים תיבה אחת לטורים (בניגוד לתיבות עצמאיות משורשרות)
באמצעות Text Frame Options.

בואו ואתאר לכם סנריו: אתם עובדים על פרוייקט גדול ומייבאים המון תמונות מכל מיני תיקיות
בתוך תיקיות בתוך תיקיות במחשב שלכם. לא ממש מדאיג אתכם מאיפה הן באו כי ממילא כשתסגרו את הקובץ ל-pdf לא יהיה צורך
לאסוף את התמונות. ואם יהיה צורך כזה, תמיד נוכל לארוז את כולן ב-Package.

אבל מה אם אנחנו צריכים תמונה אחת בודדת, ספציפית? כדי לשלוח אותה למישהו במייל? או כדי
לשנות לה את השם? להכין Package זה מסורבל ומיותר במקרה הזה. אז נכון, אפשר לחפש אותה בחלונית Search. אבל יחד איתה
יגיעו עוד מאתיים שהשם שלהם דומה. ונכון, אפשר ללכת לחלון הלינקים, לעשות דאבל קליק על שם התמונה (מה שיפתח למטה את
איזור ה-info) ולבדוק בקטגוריה path איפה ממוקמת התמונה. אבל לפעמים הדרך לתיקיה ארוכה כל כך ומייגעת.

במקום זה – אפשר לסמן את שם התמונה בחלון הלינקים, ללכת לתפריט החלון ולבחור בפקודה:”Reveal
in Finder” ב-Mac או “Reveal in Explorer” ב-PC.

 

התיקייה בה שוכנת התמונה
תיפתח והתמונה הספציפית תסומן!

כשמדברים על לינקים, בדרך כלל מדברים על תמונות. מה שנשכח, לעתים, הוא שגם תיבות מלל
(שנקראות גם Story – שהוא, ליתר דיוק, תיבת טקסט וכל התיבות המשורשרות אליה, אם ויש כאלה) יכולות להיות מקושרות.

אם פעם היינו מחכים לאישור סופי של הלקוח כדי ליישם את העיצוב לפריטים נוספים (כמו סדרה של
מודעות בעלות טקסט זהה אך עימוד שונה), כי מה הטעם לבצע את השאר כשעדיין מגיעים תיקוני טקסט וצריך ליישם אותם בכל
אחד מהפריטים לחוד? היום (ליתר דיוק מגירסת CS5), ניתן ליצור סיפורים מקושרים בתוך המסמך ואף בין מסמכים (גם אם אינם
פתוחים). כך אפשר לבצע את התיקונים בתיבת המקור וכל התיבות המקושרות אליה יעודכנו בהתאם.

מגירסת SC6 ומעלה – הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא באמצעות ה-Content Collector Tooll
(בהמשך יוסבר איך ניתן לעשות זאת למי שעדיין עובד עם CS5 או CS5.5).

‏א.  צרו תיבת טקסט ומלאו אותה במלל. (תיבה זו תהיה תיבת האב המקורית
וכל תיקון שיידרש למלל יבוצע בתיבה זו על מנת שכל התיבות המקושרות יעודכנו בהתאם).

‏ב. בעוד התיבה מסומנת, קחו את כלי ה-Content Collector (אוסף תוכן,
בתרגום חופשי). ברגע שתבחרו בו, ייפתח בתחתית המסך מסוע (Conveyor). בחרו ב-Collector (הכלי השמאלי ביותר במסוע)
והקליקו על תיבת המלל. התיבה תופיע במסוע.

‏ג. כעת, בחרו ב-Placer (הכלי שנמצא לצד ה-Collector מימין), סמנו את
האפשרות Create Link (מה שיהפוך את התיבה החדשה למקושרת לתיבת האב), וצרו תיבה חדשה (באמצעות קליק בודד לקבלת תיבה
זהה בגודלה או באמצעות לחיצה וגרירה ליצירת תיבה בגודל שונה אך באותן פרופורציות) שתהיה בעלת תוכן זהה.

שימו לב שהגרירה צריכה להיות, באופן מוזר, מכוון שמאל לימין, אחרת הטקסט מגיע הפוך בכיוונו.
במידה ותרצו לשנות את גודל ופרופורציות התיבה, תוכלו לעשות זאת אחרי שמיקמתם אותה.

ד. במסוע תוכלו לבחור בין 3 אפשרויות בנוגע לפריט שהטענתם (במקרה זה, תיבת
המלל): מיקום והסרה מהמסוע לאחר המיקום (האייקון השמאלי), ושתי אפשרויות של מיקום תוך שמירת הפריט במסוע.

 

ה. בתיבה
החדשה תוכלו לזהות, משמאל למעלה, את סימן הקישור, שמעיד על כך שהיא מקושרת לתיבה אחרת.

בחלון הלינקים תוכלו לראות, לצד התמונות המקושרות, גם את הטקסט המקושר.

כעת ניתן לחזור על הפעולה כמה שרוצים, כולל למקם את תיבת המלל המקושרת במסמך אחר: אחרי
המיקום במסמך אחר, יופיע שם הקובץ המקורי ממנו נלקחה תיבת המלל, לצד שם הקישור בחלון הלינקים, מה שמסייע לזכור שתיבה
זו היא ״תיבה בת״ ולהזכיר היכן ממוקמת תיבת האב.

‏ו. כעת, בצעו שינוי בתיבת האב. מרגע שהתבצע השינוי, כל תיבות-הבת יסומנו
במשולש צהוב עם סימן קריאה (במקום אייקון השרשרת משמאל למעלה), מה שאומר שבתיבת האב התבצע שינוי וכעת כל “הילדים”
אינם מעודכנים. במידה ורוצים לעדכן את כל השבט (ומן הסתם, רוצים, אחרת לא היינו עושים כל כך הרבה ילדים) ניתן להקליק
פעמיים על האייקון שעל התיבה עצמה (אבל אז רק היא ספציפית מתעדכנת). האפשרות היעילה יותר היא לסמן את שמות הקישורים
בחלון הלינקים וללחוץ פעמיים על אייקון המשולש הצהוב, או לחילופין על האייקון Update Link שבתחתית החלון. כך יעודכנו
כולם יחד.

חשוב לזכור שכל תיקון שיידרש מעכשיו צריך להתבצע בתיבת האב שכן רק כך יוכלו להתעדכן כל
הילדים בהתאם. במידה והתיקון יעשה בתיבת-בת (מה שנקרא: שינויים מקומיים – Local Overridess), הוא לא ישפיע על
“הילדים” האחרים וודאי שלא על תיבת-האב.

יתרה מזאת, כשיתבצע תיקון נוסף בתיבת-האב ותעשו עדכון לכל “הילדים”, התיקון שהתבצע קודם
בתיבת-הבת יאבד לעולמים. לפני שתבצעו את הלחיצה הגורלית מוצגת הודעת אזהרה לגבי דריסת שינויים מקומיים.

בכל מצב, במידה ולא יודעים מי ואיפה נמצאת תיבת-האב, ניתן לסמן את שם הקישור בחלון הלינקים
ובתפריט החלון לבחור בפקודה Go to Source. במידה והמקור נמצא באותו עמוד, תיבת-האב תסומן. במידה והמקור נמצא במסמך
אחר, המסמך ייפתח אוטומטית ותיבת-האב תסומן.

באינדיזיין, כמו באינדיזיין, כמובן שישנו גם חלון אפשרויות לתיבות המקושרות. ניתן להגיע
אליו באמצעות סימון תיבת הבת בחלון הלינקים, ובתפריט החלון לבחור באפשרות Link Options.

 

 

ז. בחלון שייפתח ניתן לבחור באפשרויות שונות כמו: עדכון
אוטומטי בעת שמירת המסמך, קבלת אזהרה כשעדכון ידרוס שינויים שנעשו בתיבת-הבת, הסרת שבירות שורה (Forced Line Break)
– תכונה חשובה מאד כשתיבת-הבת מקבלת גודל ופרופורציה שונים מגודל תיבת-האב והמלל מסתדר בתוכה אחרת, ועוד.

בגירסאת CS5 ו-CS5.5 – סמנו את תיבת המקור ובחרו בפקודה Place and Link בתפריט Editt.
כעת מוצג סמן  טעון בטקסט ומכאן, מתקדמים כרגיל: קליק בודד לקבלת תיבה מקושרת בגודל זהה או לחיצה וגרירה
וכו׳.אבל, בינינו, הגיע הזמן להתקדם ולשחות עם הזרם.

Be Sociable, Share!