לסדרות טלויזיה קל יותר לעבור את מבחן בכדל ומבחן פוזנר, מאחר ולסדרה אורך חיים ארוך
משמעותית מלסרט, כך שיש זמן לפתח שיח נשי בתוך העלילה – גם כשמדובר בסדרות שוביניסטיות וסקסיסטיות למהדרין. על כן
נדרשים פרמטרים נוספים לבחינת איכות הייצוג הנשי בטלויזיה:

אחד העקרונות שמצביע מראש על חוסר שיוויון מגדרי הוא ״עקרון דרדסית״. משמעותו – הכנסת
דמות נשית לשם דמוגרפיה בלבד, ללא שום ניסיון לפתח את הדמות או לתת לה יחס שווה ערך לדמות גברית בעלילה. מובן שלא
אשחית מילים על סדרות מסוג זה, אך כולנו נתקלנו בסדרות כאלה לא אחת.

באופן דומה, גם סדרות בהן ישנה דמות נשית מפותחת וחזקה לעיתים סובלות מ״תסמונת התלות״
המאופיינת בכך שאותה אישה חבה את מעמדה/תפקידה/התקדמותה לגבר כלשהו, וזה יצויין מספר פעמים בסדרה באופן שיבהיר לצופה
כמה אינה מקבילה לגבר שהצליח בזכות עצמו. המקומם הוא שלעולם לא נשמע אנקדוטה כזו בהקשר של דמות גברית בעלת מעמד זהה. ״תסמונת
התלות״ תקפה גם בסדרות בהן הדמות הנשית נמצאת בסדרה רק כדי לתמוך בדמות גברית כלשהי. גם מסדרות כאלה אמנע
במאמר זה.

עוד עקרון שיש לציין נקרא ״ליהוק כרומוזומי״. סדרות המורכבות מאנסמבל שכולו גברי או
כולו נשי פונות מראש לקהל יעד מאחד המגדרים ובוודאי שאינן מתאפיינות בשיוויון.

גם ״מבחן פינקביינר״ שווה איזכור – למרות שהמבחן כוון למאמרים על מדעניות בכדי
לוודא שהם חפים מאפליה מגדרית מתקנת (פותח על ידי עיתונאית בשם כריסטי אשוונדן) – הוא תקף גם לטלוויזיה. על פי
הנחיות המבחן הנ״לֹ:

* אין לציין כי מדובר באישה

* אין לציין את מקצועו של בעלה

* אין לציין את ההתמודדות עם הטיפול בילדיה

* אין לציין את התמודדותה עם הכפופים לה

* אין לציין כיצד הצליחה בתחומה למרות מתחריה

* אין לציין כי היא מהווה דוגמה לנשים אחרות

* ואין לציין כי היא האישה הראשונה ש…

ציון פרטים כאלה הופך את מגדרה של בעלת התפקיד לפרט הכי רלוונטי בתיאור השגיה – כמו לומר
״היא מצליחה ביותר למרות שהיא אישה״. אלה פרטים שלעולם לא מצויינים בהתייחסות לגבר מצליח.

פרמטר אחרון שאזכיר לפני בחינת סדרות טלוויזיה הוא ״מבחן אלן וויליס״ – זהו מבחן
מעניין שבודק אם נחליף את המגדר של  בעלי התפקידים הראשיים – האם העלילה עדיין תהיה הגיונית? אם התשובה היא כן
– מרבית הסיכויים שמדובר בכתיבה מאוזנת מגדרית.

מובן מראש כי מבחן זה אינו מתאים לכל סדרה – עקב תכתיבי עלילה, תקופה ואזור בו היא מתרחשת,
לעיתים לא הגיוני להחליף את המגדר של בעלי התפקידים הראשיים, אך בסדרות אקשן זה דווקא מתבקש לעיתים קרובות.

מאחר ונושא השיוויון המגדרי הופך להיות חם ורלוונטי יותר ויותר בשנים האחרונות, בחרתי
להתמקד רק בסדרות עכשוויות, ורק בסדרות משלושה ז׳אנרים בהם ניתן לפתח דמויות עומק, ושאינם מכתיבים מראש אף אחד
מהעקרונות שהזכרתי לעיל: סדרות דרמה, אקשן, וקומדיה. להלן דוגמאות של סדרות רלוונטיות שמהוות דוגמא לשיוויון מגדרי:

סדרות דרמה – ברשימת סדרות הדרמה האיכותיות ביותר מהשנים האחרונות ניתן לציין את:

אחוזת דאונטון – סדרה העוסקת במשפחת אצולה בריטית בתקופה שמתחילה לפני מלחמת העולם
הראשונה ומסתיימת לפני  מלחמת העולם השניה. הסדרה מתמקדת בתא המשפחתי של לורד גרנת׳ם, בעל האחוזה, אישתו ושלוש
בנותיו הבוגרות (כולן מתקרבות לגיל 20 בתחילת הסדרה), אימו ואחותו, בת הדוד ובנה, והמשרתים החיים באחוזה – צוות
מגוון הכולל 10-11 דמויות קבועות. תחילת המאה ה-20 ידועה כתקופה בה קרו מהפכים רבים תוך זמן קצר מאוד – מבחינת
מודרניזציה (חשמל, מכשירים ביתיים, מכוניות, מטוסים), שינוי מעמדות, תנועה פמיניסטית ועוד, ולפיכך נקודת הפתיחה של
הדמויות בסדרה מעניינת במיוחד. למרות שלבנות הלורד גישה, מעמד ואמצעים לבחון את תהפוכות הזמן, רק מלחמת העולם דוחפת
אותן לעשיה עצמאית, שכן עקב מעמדן הציפיה הראשונה מהן עד למלחמה היתה למצוא חתן הולם, להקים משפחה ולהמשיך בחיי
ניוון מוגנים. אך הדמויות שעוברות את המהפך הגדול מכולן הן דווקא המשרתות, שלמרות שהן מנוהלות על ידי גברים במסגרת
תפקידן, הן מתפתחות למחוזות חדשים, לוקחות אחריות ובונות חיים לעצמן מעבר לגבולות התפקיד, רוכשות השכלה ורוקמות
תוכניות לעתיד בניגוד לציפיה הראשונית מהן – לשרת עד סוף חייהן. חשוב לציין כי גם בנות הלורד נתקלות לא מעט בחוסר
השיוויון המגדרי שאפף את התקופה, ונלחמות בו בתקיפות – הבכורה הופכת למנהלת האחוזה, למורת רוחם של מרבית הגברים
הסובבים אותה, האמצעית הופכת לבעלת מגזין נשי וממנה תחתיה נשים עובדות, והצעירה מורדת בחייה המוגנים וחסרי המעש עוד
לפני פרוץ מלחמת העולם.

בשורה התחתונה – זו סדרה המתייחסת לנשים באופן שיוויוני במגבלות המציאות ההיסטורית
(המשוחזרת במדויק).

אהבה גדולה – סדרה העוסקת במשפחה מורמונית (גבר הנשוי לשלוש נשים) החיה בסתר בפרברי
אייווה בארה״ב העכשיווית.  בתא המשפחתי המתואר, מובן ומוסכם על הנשים מראש שהגבר הוא המפרנס הראשי שגם מכתיב את
כיוון חייהם, ולמרות זאת – בעוד הגבר מתקדם לתפקיד פוליטי בכיר בקהילה, הדמויות הנשיות עוברות מהפכים מרחיקי לכת –
האשה הראשונה עוברת מהפך דתי בסופו היא מציבה עצמה כראשת כנסיה שוות ערך לגבר (בהסכמת בעלה), האשה השניה הופכת מדמות
מפונקת ותככנית המסוכסכת תמידית עם המתחם המנוון אותו עזבה, לדמות חזקה ועצמאית בעלת כח בבית ומחוצה לו, והאישה
הצעירה הופכת לבעלת עסק מצליח, העצמאית מכולן. למרות שהתא המשפחתי הקרוב מורכב מנשים ברובו, הסדרה מאזנת בקלות את
המספר הגברי על ידי שלל דמויות ראשיות קבועות – החל משותפים לעבודה ויריבים בקהילה, וכלה במשפחה המורחבת אותה נטשו
במתחם ממנו הגיעו.

בשורה התחתונה – גם בסדרה זו הדמויות מפותחות בצורה שיוויונית ביותר וללא אפליה מתקנת
כלשהי.

עמוק באדמה – סדרה העוסקת במשפחת קברנים בארה״ב העכשיווית. המשפחה כוללת שני בנים
בוגרים ובת בגיל העשרה.  הסדרה נפתחת במותו של אב המשפחה ועקב כך – בשובו של הבן הבכור שעזב את הבית. מחוץ לתא
המשפחתי מופיעות דמויות משנה קבועות חזקות של בני/בנות זוג, אחותה של האם וחברה קרובה, יריבים עסקיים ועוד, כך שנשמר
שיוויון מספרי הגיוני בין המגדרים. הדמויות מתפתחות מאוד לאורך העלילה המכסה תקופה של כ-5-6 שנים, ולמרות שבכל פרק
עלילה הקשורה לעסק המשפחתי, מתפתח ללא הרף סיפורן המרכזי של הדמויות – התמודדות עם מות האב, מהפכים עסקיים אישיים של
הדמויות, מערכות יחסים שונות, התבגרות של הבת הצעירה, ועוד.

בשורה התחתונה – אין בסדרה זו אפליה מגדרית מכל סוג שהוא.

הממשלה (בורגן) – סדרה דנית העוסקת בפוליטיקאית צעירה ההופכת לראשת ממשלה במפתיע, לאחר
שמפלגת המרכז  בראשה עמדה הופכת לגוש המכריע בהרכבת הממשלה לאחר הבחירות. בסדרה דמויות נשיות ראשיות נוספות –
החל מפוליטיקאיות במפלגות יריבות וכלה בנשות תקשורת מובילות בגופי העיתונות והטלויזיה המסקרים את הפוליטיקה הדנית.
בסדרה זו מוצגות הדמויות הנשיות באופן שווה ערך לדמויות הגבריות, הן מתפתחות ועוברות תהפוכות מקצועיות ואישיות
ריאליסטיות לחלוטין, ומאבקי הכוחות שלהן בעולם חפים (ברובם) משוביניזם וסקסיזם.

בשורה התחתונה – הלוואי על כולנו.

סדרות אקשן – בז׳אנר האקשן תתי-ז׳אנרים רבים, חלקם לעוסים לעייפה, ועל כן שוב בחרתי
לציין רק מספר סדרות ראויות לציון  (ולא רק בשל שיויון מגדרי):

הסוכנת קרטר – סדרת אקשן בדיונית/תקופתית זו מבוססת על קומיקס ומצולמת בהתאם. הסוכנת
קרטר פועלת בעיקר בארה״ב  בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה (סביב שנות החמישים), ובסביבה שוביניסטית במיוחד (כפי
שמכתיבה התקופה). עם זאת, הדמויות שמניעות את העלילה כולה הן נשים חזקות ומרשימות, כאשר הנחת היסוד היא – בגלל
שהעולם כה שוביניסטי – איש לא יצפה מאישה לפעול כסוכנת סמויה מטעם זה או אחר, כך שרובן ״חומקות תחת הרדאר״. כך פועלת
הסוכנת קרטר נגד אירגוני פשע חובקי עולם ועולה בכישוריה על מרבית הגברים איתם היא עובדת. הגברים בסדרה מוצאים עצמם
בתפקידי משנה, גם אם לא זו הגדרתם הרשמית, והאוייבים החזקים באמת איתם מתמודדת הסוכנת קרטר – גם הן נשים.

בשורה התחתונה – כבר מזמן לא נראתה סדרה שיוויונית כזו בין סדרות האקשן (אם בכלל), וכמו
קומיקס מוצלח – היא אינה צפויה ואין לדעת לאן כל פרק יתפתח. תענוג.

חוג בלצ׳לי – סדרת מתח/דרמת אקשן בריטית משובחת העוסקת בחבורת נשים שעזרו בסתר בתקופת
מלחמת העולם השניה לפצח את הצפנים הנאציים לצד אלן טורינג, ובכך תרמו משמעותית לסיום המלחמה. הסדרה עוסקת בחייהן של
4-55 מהן לאחר מלחמת העולם, בתקופה בה עוד אסור היה להן לשתף איש בפועלן בתקופת המלחמה. כך מוצאות עצמן נשים אלה,
במקביל לחיי היומיום המשמימים, מאוחדות בחשיפת זהותו של רוצח נשים סדרתי, מעורבות בתעלומת סחר בנשים, ועוד. גם בסדרה
זו קל לנשים ״לחמוק תחת הרדאר״ עקב השוביניזם התקופתי, ועצם ההסתרה של תפקידן בעבר מספקת להן יתרון בחוץ (גם אם
חיסרון במגרש הביתי).

בשורה התחתונה – מדובר בסדרה מהנה במיוחד שאינה נופלת להגדרת ״ליהוק כרומוזומי״ עקב כמות
הדמויות הראשיות הגבריות שפועלות סביב.

‏The Fall – סדרת מתח פסיכולוגי משטרתית בריטית זו, מביאה בלשית בכירה חיצונית אל צוות
חוקרים בבלפסט בעקבות רוצח  נשים סדרתי. על פניה, סדרה זו היתה אמורה ליפול בכל מבחני השיוויון המגדרי – מרבית
הדמויות הנשיות בסדרה הן קורבנות של הרוצח, והדמות הנשית הראשית די מבודדת בקאסט שמרביתו גברים – אך הדמות עצמה
כתובה באופן יוצא דופן – היא אינה מוכנה להתייחסות שונה אליה בשל היותה אישה, היא אינה פועלת בשונה מגבר בשום מישור
של חייה, ואינה מוכנה להשפט ערכית או מוסרית בשל כך על ידי קולגות גבריים. היא אינטיליגנטית ממרבית שותפיה, אך מודעת
למגבלותיה הגופניות ופועלת בהתאם. הסדרה משחקת בתקופה עכשיווית ולכן יש בה חידוש מרענן. דמויות נשיות אחרות בצוות
החוקרים מגלות מהר מאוד כי בלשית זו אינה רוצה שיתייחסו אליה כאל דמות לחיקוי רק בשל היותה אישה שהגיעה לעמדת כח,
והמותחן בנוי בצורה אפקטיבית ביותר.

בשורה התחתונה – זו סדרה מרעננת ביותר לכל חובבי הז׳אנר.

לות׳ר – סדרת מתח משטרתית בריטית משובחת על לות׳ר, חוקר ראשי במחלק רצח, שמכופף לעיתים
קרובות את גבולות החוק  במרדפו חסר הפשרות אחר פושעים. למרות שהדמות הראשית בסדרה היא גבר, ישנן דמויות ראשיות
נשיות המניעות את העלילה לא פחות (אם לא יותר), ובראשן במפתיע, דמותה של פושעת סוציופתית מבריקה ומתוחכמת, דמות
שמצליחה לחמוק מזרועות החוק, אך נמשכת אל לות׳ר – היחיד שהיה חכם מספיק להבין כיצד היא חמקה מעונש על מעשיה. דמות זו
הופכת לדמות צללים ראשית במשך כל עונות הסדרה, והיא מניעה את העלילה האישית של הגיבור ואת עלילות המשנה באופנים בלתי
צפויים. דמויות ראשיות נשיות קבועות בסדרה כוללות את דמותה של המפקחת בראש הצוות, דמותה של שוטרת עויינת במיוחד,
דמותה של אישתו לשעבר של לות׳ר ועוד.

בשורה התחתונה – זו סדרה משובחת במיוחד עם יחס שיוויוני לדמויות הראשיות, ואין בה דמויות
שיטחיות.

סדרות קומיות – דווקא בתחום הסדרות הקומיות לא פשוט לאתר סדרות שעוברות את המבחנים
השונים של שיוויון מיגדרי, או  כאלה שאינן נופלות לסטריאוטיפים. לפיכך אציין כאן רק כמה יוצאות דופן מהשנים
האחרונות:

המפץ הגדול – סדרה יוצאת דופן בכל קנה מידה. אמנם הקאסט הראשי הראשוני של הסדרה כלל
ארבעה גברים ואישה אחת,  אך מראש לא כוונה הסדרה לקהל ממגדר מסוים. הסדרה משחקת בתקופתינו, ארבעת הגברים הם
מדענים נטולי יכולות חברתיות, והאישה היא שחקנית צעירה העוברת לגור בבניין, והיא בדיוק הפוכה להם בכל אספקט. ומרגע
זה מרבית הסטריאוטיפים המתבקשים נשברים – מתברר שהבחורה דווקא בעלת ראש פתוח במיוחד והיא מקבלת בחינניות את מוזרותם
של שכניה, היא הופכת לידידה קרובה של הגאון המוזר ביותר בחבורה, ולבת זוגו של שכנו לדירה, והיא דמות בעלת עומק.
בנוסף, תוך עונה מצטרפות לסדרה דמויות ראשיות נשיות נוספות, חלקן בנות זוג של החבורה הראשית, חלקן קולגות, יריבות או
בנות משפחה – וכולן דמויות מורכבות ומפותחות לא פחות מהדמויות הגבריות. אם יש איזו סדרה שחרטה על דגלה ״לקבל את
השונה״ זו היא.

בשורה התחתונה – תענוג אמיתי, דמויות נפלאות בסדרה מאוזנת.

‏Big School – סדרה בריטית העוסקת בסגל בית ספר תיכון. הסגל מורכב מדמויות הזויות משני
המינים: מנהלת מיזנטרופית, מורה  למדעים והעוזרת המאוהבת בו (ממש לא בסתר), מורה זקן וסנילי, שרת (בעברו מורה
שעבר התמוטטות עצבים), מורה להתעמלות סקסיסט, מורה לסבית לדרמה, מורה למוזיקה, ומורה חדשה לצרפתית. מלבד העובדה
שהסדרה מעבירה ביקורת לא סמויה על מערכת החינוך הציבורי, הדמויות מצחיקות ביותר, הסיטואציות אבסורדיות בדיוק במידה,
ומערכות היחסים של הדמויות משתנות בהתאם לנסיבות בסביבה המטורפת של בית הספר.

בשורה התחתונה – לא דומה לאף סדרה אחרת, וכן, כל הדמויות מגוחכות בלי קשר למגדרן – וזהו
שיוויון.

האחיות המוצלחות שלי – במפתיע זו דווקא סדרה ישראלית. למה מפתיע? כי מרבית הסדרות
הישראליות שוביניסטיות  וסקסיסטיות באופן מובהק. הסדרה עוסקת בשלוש אחיות בוגרות (רק מבחינת גילן) שהוריהן מכרו
את הבית והפליגו לטיול מסביב לעולם. הצעירה משרתת בצבא בבסיס שכוח אל, תחת מפקד ילדותי ומעצבן ועם חיילים בדרגות
שונות של טימטום, האמצעית עוברת לגור עם שותף מוזר (מדריך ראשי בנוער העובד) בדירה מצ׳וקמקת בתל אביב, חסרת כסף,
מובטלת, וחסרת מוטיבציה בכללי, והמבוגרת פרודה מבעלה, חיה עם אישה (בסתר מהוריה), ומורה בתיכון. הדמויות ריאליסטיות
בצורה מדהימה, הסיטואציות מצחיקות והזויות אבל כולן מציאותיות, ואף אחת מהדמויות – נשיות או גבריות – לא יוצאת לגמרי
בסדר, כך שיש שיוויון, כי כולם דפוקים במשהו בסדרה הזו. חשוב לציין כי הסדרה נכתבה ונוצרה על ידי צוות נשי ברובו –
דבר שאולי מסביר את התוצאה המרעננת.

בשורה התחתונה – סדרה חריגה, מצחיקה ומאוד מאוד ישראלית 

לסיכום, עברתי בסדרת מאמרים זו על הרבה נקודות למחשבה בנוגע לחוסר שיוויון מיגדרי במדיה
התרבותית הנגישה והמשפיעה – קולנוע, אנימציה, טלוויזיה. ישנם הרבה סרטים וסדרות נפלאים ומהנים מאוד (בעיני) בהם נשים
אינן מוצגות באופן שיוויוני, אך לעיתים ערכו של סרט או סדרה עולה בעיני אם הוא גם כולל בתוכו מאפיינים של שיוויון
מיגדרי. מגמת השינוי כבר כאן, ויש לקוות שהיא תתפוס תאוצה – אנחנו בכל זאת במאה ה 21…

אז בינתים באופטימיות זהירה, צפיה מהנה