השחקנית ג׳ינה
דייוויס השתתפה במספר סרטים אייקוניים מבחינת ייצוג נשי (כגון ״תלמה ולואיז״, ״ליגה משלהן״, ״נשיקה ארוכה ללילה״),
זכתה בפרסים ראשיים על השגיה בתעשיית הקולנוע/טלוויזיה במהלך השנים (כולל אוסקר, גלובוס זהב ועוד), נחשבת לעילוי
אולימפי בקשתות (היתה מדורגת במקום 13 בעולם בשלב מסויים), וחברה באירגון הגאונים מנזה – אישה בעלת השגים רבים שזכתה
להכרה עולמית על יכולותיה. רק לאחר שהפכה לאם והתחילה לצפות עם ילדיה בסרטים לכל המשפחה – הבחינה בעיוות סדרתי
מבחינת ייצוג נשי והקימה מכון מחקר לשיוויון מיגדרי בתקשורת, מלכ״ר, היחיד הפועל באופן מחקרי עם המדיה. המכון פועל
למען שיוויון מגדרי בתרבות ובתקשורת – עם דגש על תכנים המיועדים לילדים ונוער. היא מצאה כי:

‏*    על כל אישה עם תפקיד משמעותי בסרט משפחה יש שלושה גברים – כלומר יש פה
הטיית הרושם של הדור הצעיר כאילו נשים אינן תופסות מחצית מהאוכלוסיה אלא רק רבע

‏*     בסצנות המונים/התקהלות ניתן לעצור ולראות כי רק 17% מהקהל הן נשים – בדיוק
כמו בסרטים מ 1946!

‏*    ובנוסף, הדמויות הנשיות מוצגות בצורה היפר-סקסואלית, ללא עיסוק ראוי או
מטרות, גם כשמדובר בסרטים לכל המשפחה.

מכאן האבחנה כי רק כ 17% נשים מגיעות לתפקידי מפתח בממשל, בתעשיות המובילות ובתפקידים
מנהליים – כבר לא נראית מקרית כל כך.

 דייויס מציעה שני צעדים זריזים לתיקון המצב המספרי:

1. לעבור על התסריטים בשלבי ההפקה הראשוניים ולשנות מספר דמויות לדמויות נשיות בהינף קולמוס
אחד. הכוונה אינה דווקא לתפקידים ראשיים – כי למה שלא נראה נשים טייסות, נהגות מוניות או שוטרות? למי זה יפריע
בדיוק? זה לא אמור להשפיע או לפגוע בעלילה וזה יתקן מיידית את חוסר השיוויון המספרי.

2. בסצנות המונים/התקהלות יש לכתוב ״קהל המורכב מחציתו מנשים״. ברגע שזו תהיה הנחיה כתובה,
שוב יתוקן העיוות המספרי באופן שלא אמור לפגוע או להשפיע על העלילה – אבל כן אמור להשפיע על יחס יותר שיוויוני לנשים
כחלק המהווה מחצית מהאוכלוסיה.

כאמור, שני הצעדים האלה אינם אמורים להשפיע כהוא זה על התפקידים הראשיים בסרט או על
הדיאלוגים – אבל ישפיעו במהרה על התחושה הכללית בקולנוע המיינסטרימי. יש לציין כי פועלה של ג׳ינה דייויס בנושא זה
מתחיל להיות מורגש יותר בשנים האחרונות, אך עדיין יש מקום לשיפור.

אם נתרכז לרגע בארבעת הז׳אנרים הראשיים בקולנוע – קומדיה, מתח, סרטי פעולה, דרמה, נגלה כי
למרות שינוי מגמה בשנים האחרונות לטובת ייצוג נשי שיוויוני ואיכותי יותר עדיין הפערים גדולים מאוד. במבחן שנערך
בשנתיים האחרונות לגבי סרטים אמריקאים מכל מגוון הז׳אנרים הקולנועיים, נמצא כי רק כ-30% מהתפקידים שכללו טקסט ניתנו
לנשים.

למרות שישנן כבר יותר נשים בקומדיות מבעבר, גם בתפקידים ראשיים, שאר הנשים בסרט יוצגו פעמים
רבות באופן סקסיסטי או לחילופין, כדמויות רדודות ושטוחות שאין להן הרבה מה לתרום לעלילה.

בדרמה, אם נתרכז לדוגמה באחת הדרמות הטובות ביותר של השנה האחרונה – ״חדר״, התפקיד הראשי
אכן נשי, אך מדובר בקורבן אלימות קשה, ושאר התפקידים הנשיים בסרט הם של אימה של הגיבורה, שוטרת (התפקיד היחיד בו
מוצגת אישה באופן שיוויוני מוצלח) ומראיינת טלוויזיה רדודה ביותר.

במותחנים, אם כבר יש דמות נשית ראשית – לרוב היא בודדה בעולם של גברים, ולרוב היא לא תצליח
להתקדם ללא עזרת גבר כלשהו.

בסרטי פעולה, לעיתים קרובות הדמות תוצג באופן סקסיסטי, גם אם היא נחשבת ל״דמות חזקה״.

זוהי רשימת הסרטים המועמדים לאוסקר 2015:

גשר המרגלים: מותחן תקופתי מבוסס על סיפור אמיתי


ברוקלין: דרמה רומנטית/תקופתית


מקס הזועם-כביש הזעם: פעולה/בדיוני-אפוקליפטי

ספוטלייט: דרמה מבוססת על סיפור אמיתי

חדר: דרמה

להציל את מארק וואטני: דרמת מד״ב

האיש שנולד מחדש: דרמת השרדות מבוססת על סיפור אמיתי

מכונת הכסף: דרמה כלכלית מבוססת על סיפור אמיתי


סטיב ג׳ובס: דרמה מבוססת על סיפור אמיתי


הנערה הדנית: דרמה תקופתית מבוססת על סיפור אמיתי


טרמבו: דרמה מבוססת על סיפור אמיתי


קרול: דרמה רומנטית/תקופתית


ג׳וי: דרמה קומית מבוססת על סיפור אמיתי


45 שנה: דרמה


קריד: דרמת פעולה

שמונת השנואים: מערבון/פשע

סיקאריו: פעולה/פשע

מלחמת הכוכבים-הכח מתעורר: מד״ב/פעולה

בחרתי לציין רק את המועמדים בקטגוריות הראשיות: הסרט הטוב ביותר, תפקיד ראשי ומשני, בימוי,
צילום, עריכה. בחרתי לבחון את רשימת הסרטים האלה מאחר והם המפורסמים ביותר מהז׳אנרים הראשיים בשנה החולפת, וכך תתקבל
דגימה עכשווית בקולנוע האמריקאי המיינסטרימי.

מתוך 18 סרטים, 10 עוברים את מבחן בכדל מהרשימה: ברוקלין, מקס הזועם-כביש הזעם, חדר
, להציל
את מארק וואטני
, סטיב ג׳ובס, *
הנערה הדנית, *
קרול, ג׳וי
, שמונת השנואים, *
מלחמת הכוכבים-הכח מתעורר

אלה שסומנו בכוכבית עברו את המבחן בקושי, בזכות חילוף דברים חד-פעמי בין דמויות נשיות שאינו
עוסק בדמות גברית. כלומר, טכנית בעשרת הסרטים האלה יש לפחות שתי דמויות נשיות שיש להן שם, שמדברות אחת עם השניה על
נושא שאינו עוסק בגבר.

עם זאת, כשבוחנים את איכות הייצוג הנשי בסרטים אלה, רק 8 עוברים את מבחן פוזנר:

ברוקלין: שעוסק כולו בדמות ראשית של מהגרת אירית בארה״ב של שנות ה 500 ויחסיה עם מגוון
דמויות נשיות בסביבתה. הדילמה הרומנטית שלה מהווה רק חלק מחייה המורכבים.

מקס הזועם-כביש הזעם: בו מופיעות מגוון דמויות נשיות חזקות המתקשרות ביניהן על מגוון
נושאים.


להציל את מארק וואטני: הכולל מספר נשים אסטרונאוטיות, אחת מהן היא המפקדת של הצוות,
ויש ביניהן מספר שיחות בנושאים טכניים/מדעיים ולא רק שיחות על איך להציל את מארק וואטני.

סטיב ג׳ובס: עובר את מבחן פוזנר על חוט השערה – ישנן לפחות שתי דמויות נשיות בתפקידים
טכניים בצוותו של סטיב ג׳ובס ויש ביניהן שיחה אחת בנושא טכני.

הנערה הדנית: למרות שהסרט עבר את מבחן בכדל על חוט השערה (במרבית השיחות בין גרדה
ולילי (בעלה הטרנסג׳נדר) הן מדברות על זהותו הגברית של בעלה), עדיין מדובר בדמויות נשיות חזקות וחריגות לתקופתן
(19266), אמניות מצליחות ונשות בוהמה בדנמרק. הדמויות מורכבות מאוד ומעניינות, וכזו גם מערכת היחסים ביניהן.

קרול: שתי הדמויות הראשיות משוחחות על שלל נושאים, כמו עיסוקן, תחומי העניין שלהן,
מטרות לעתיד ועוד, במהלך מערכת היחסים המתפתחת שלהן.


ג׳וי: ישנן מספר דמויות ראשיות נשיות בסרט שאינן דווקא קשורות משפחתית לדמות הראשית
(גם היא אישה כמובן), והן משוחחות על מגוון רחב של נושאים.

מלחמת הכוכבים-הכח מתעורר: שכולל מספר דמויות ראשיות עם תפקידים מעניינים- טייסת, בעלת
פונדק, ועוד, והשיחות ביניהן עוסקות בתוכניות לעתיד, ב״כח״, ובפוטנציאל אישי.

כלומר בסך הכל מ-18 סרטים שזכו לחשיפה עולמית נרחבת, ביקורות מהללות, הצלחה קופתית ומועמדות
לפרס הגדול מכולם – ב-8 יש ייצוג נשי איכותי ושווה ערך לייצוג גברי. טיפה פחות מחצי. זהו כבר מצב מאוזן יותר, והוא
די מייצג את מה שקורה בקולנוע המיינסטרימי באופן כללי, מאחר ונושא השיוויון המגדרי ״חם״ מאוד כרגע.

זהו גם שיפור ניכר משנים קודמות, אך בל נשכח כי בז׳אנרים קופתיים אחרים המצב אינו כזה:
בסרטי פעולה, ספורט, מלחמה, היסטוריה, פשע, הרפתקאות, מד״ב ואימה – עדיין פחות ממחצית הסרטים אינם עוברים את מבחן
בכדל, וגם אלה שעוברים אותו אינם בהכרח עוברים את מבחן פוזנר שבוחן את איכות הייצוג הנשי בסרט.

בטבלה הבאה מיוצגים הז׳אנרים הקולנועיים השונים. בכל אחד מהם נבחנו סרטים רק ממספר שנים
אחרונות, ומספר הסרטים שנבחנו בכל ז׳אנר כתוב בצד ימין. סרטים שעברו את מבחן בכדל מיוצגים בתכלת.

יש לקוות כי המגמה של שיפור השיוויון המיגדרי בקולנוע תמשיך בשנים הבאות ותשפיע על מרבית
הז׳אנרים. במאמר המסכם, אתייחס לשיוויון מיגדרי בטלוויזיה ואסכם את הנושא כולו. ובלי קשר לשיוויון מיגדרי- מרבית
הסרטים שהוזכרו במאמר זה מומלצים ביותר.