סרטי אקשן עברו מספר מהפכים עם השנים, והפכו למהירים יותר וגדושים יותר. אחד הסימנים
הבולטים לכך מתגלה לעיתים, כשצופים בסרטי אקשן ותיקים יותר ומגלים שלא כולם עמדו במבחן הזמן – חלקם נראים איטיים
ביותר ביחס לקצב הנהוג כיום בסרטי אקשן.

ז’אנר אקשן הוא ז’אנר קופתי במיוחד, בעיקר משום שהוא מושך אליו צופים משלל גילאים – כמרבית
הז’אנרים הראשיים. בנוסף, מדובר בז’אנר עתיר תקציב הנשען על אפקטים מרהיבים (לעיתים על חשבון פיתוח עלילתי נרחב
יותר), ותכליתו העיקרית – בידור המוני, הזרקת אנדרנלין לקהל הצופים, וגיבורים כל יכולים ששורדים כנגד כל הסיכויים.

לז’אנר אקשן תתי-ז’אנר רבים מספור. הנה רשימה חלקית בהחלט: קומדיית אקשן, סרטי אסונות, סרטי
אמנויות לחימה, אקשן מד״ב, סרטי קומיקס, סרטי בלשים ועוד.

כמו תמיד, תתי-ז’אנר אקשן מגלמים בתוכם מאפיינים רבים מז’אנר אקשן + טוויסט מסויים.

הגיבורים בז’אנר זה שורדים אתגרים רבים, בעיקר פיזיים, אך פה ושם גם מנטליים/נפשיים. העלילה
בז’אנר אקשן רצופה מרדפים מסמרי שיער וסצנות קרב (כאלה או אחרות), ושזורה אלימות בדרגות שונות. לעיתים קרובות
האתגרים אותם שורדים הגיבורים הם מסכני-חיים, ובמרבית המקרים הגורם המרכזי להתרחשויות אלה הוא נבל-על כלשהו.

פעמים רבות הגיבור יהיה איש חוק או איש צבא, בהווה או בעבר, שיאלץ להאבק בכוחות רשע משני
צידי החוק, תוך כדי שמירה על עקרונותיו. מקובלים גם אנטי-גיבורים משולי החברה, אנשים יומיומיים שלא נראה שיש להם
סיכוי לעמוד בתלאות הפוקדות אותם.

בנוסף, בז’אנר זה מקובלות סדרות, כלומר סרט ראשי ושלל סרטי המשך בהם יופיעו הדמויות הראשיות
בתוספת שלל דמויות משנה חדשות ונבלים חדשים, גרועים מקודמיהם.

בדומה לקומדיות, גם בז’אנר אקשן ישנם מספר כוכבים מוכרים המזוהים עם הז’אנר. למשל, כשהעולם
בסכנה תמיד נצפה שברוס וויליס יופיע בחולצה מסמורטטת ויציל את המצב. בעשוריים האחרונים זכינו לראות גם שלל ידוענים
שאינם מזוהים עם הז’אנר בהופעות אקשן מפתיעות, כמו הלן מירן וג׳ון מלקוביץ בסדרת ״RED״.

כמו כן, כוכבניות אקשן הפכו לדבר החם לאחר שבהוליווד זיהו כי בחורה חתיכה שמנצחת את כל מי
שעומד בדרכה בסצנות האקשן מביאה לקופות נשים וגברים בכמויות.

בסדרות אקשן קולנועיות ניתן לזהות ״נוסחה״ קבועה, ולעיתים מקובל לחזור על מבנה העלילה או על
רגעי מפתח מהסרט המקורי בצורה קצת שונה בסרטי ההמשך. החזרה יוצרת חיבור עם קהל הצופים הנאמן לסדרה, מעין ״הומור פנים
סדרתי״ שגורם לצופה להרגיש חיבור אישי עם העלילה ועם היוצרים.

אספקטים ויזואליים בז’אנר

כאמור, סרטי אקשן הם סרטים עתירי אפקטים מיוחדים: פיצוצים, מכוניות מתהפכות ושלל פעלולים
מטורפים. חלק מסדרות האקשן יהיו כאלה מעצם הגדרתן כסדרות אקשן/מד״ב, או מתוך תכתיבים עלילתיים הקשורים לעיסוקה של
הדמות הראשית (כמו סדרת סרטי ״ג׳יימס בונד״). אלה סרטים בהם תורגש השקעה נרחבת גם בעיצוב ה״עולם״ של הסרט: סטים
ותלבושות/איפור מורכבים במיוחד, ושילובים מורכבים של אפקטים ממוחשבים בסרט המצולם. פעמים רבות ישתמש הגיבור בשלל
״גדג׳טים״ מתוחכמים, אך פעמים רבות יותר דווקא לנבל-העל יהיו הגדג׳טים המתוחכמים – בכדי להאדיר את ניצחונו של הגיבור
בסוף הסרט.

סגנון הצילום

מהיר וקיצבי, פעמים רבות ניתן לראות קטעים שלמים מצולמים על מצלמת כתף או מנקודת מבט מיוחדת
(כמו מתושבת רגל של מסוק למשל), ותנועות המצלמה יהיו רבות גם בקטעים בהם הצילום מתבצע על חצובה. ככלל – זהו ז’אנר
מלא וגדוש בתנועה. ניתן למצוא בז’אנר זה גם תנועות מצלמה פחות מקובלות וזוויות מטורפות ומוקצנות, הכל כדי להעצים את
חווית הצופה, תוך המחשה של דרגת הסיכון והקושי שחווים גיבורי הסרט.

קצב

כאמור, הקצב יהיה מהיר במיוחד. למעשה, בסרטי אקשן כיום מקובל לפתוח את הסרט כבר מהרגע
הראשון במהלכה של סצנת אקשן כלשהי, מבלי לתת לצופה לנשום בכדי למקסם את תחושת ה״אנדרנלין״ מההתחלה ועד הסוף. העורך
יחתוך בין גדלי פריים וזוויות מצלמה מגוונות, והצופה יקבל הרבה יותר נקודות מבט על המתרחש מבז’אנר אחר, שכן באקשן
מודרני כל הרעיון הוא לחוות את רגעי השיא הרבים מכל זווית אפשרית. לרוב תהיה דמות ראשית אחת או שתיים, עם מספר
מצומצם של דמויות משנה שילוו אותה כל העלילה, ודמות זו תעמוד בקשיים הולכים וגוברים ככל שתתקדם העלילה. בעריכה,
המשמעות היא חיתוך בין הדמות/הדמויות הראשיות לבין שלל זוויות מצלמה מטורפות בשלל מרחקים מהסיטואציה, מה שייצור קצב
תזזיתי מהשיא הראשוני לשיאים גדולים יותר, ועד שיא-השיאים בסוף הסרט. בנוסף, העריכה צריכה להיות מדוייקת במיוחד, כך
שלמרות החיתוכים הרבים הצופה לא ירגיש בקיטוע של רצף הפעולה אלא יהיה ממוקד כולו בעלילה.

צבע

כמעט כל סרט אקשן יטופל מבחינת ״אווירה״ בדרך שתחמם או תקרר את הגוונים השולטים – בהתאמה
לנושא הסרט. הסרטים השייכים לתת-ז’אנרים מסוג מד״ב יקבלו בד״כ טיפול צבעוני מוגדר יותר, ובנוסף לכך יהיו רוויים
אפקטים ממוחשבים מלכתחילה. מאחר וכיום נהוג ליצור אדפטציות קולנועיות לסדרות ספרי אקשן אפוקליפטיים, ניתן לזהות מגמה
של צבעוניות ״היי-טקית״ בחלק גדול מסרטים אלה – גווני כחול/ירקרק למיניהם בולטים, עם קונטרסטים כתומים חמים פה ושם,
וצללים מודגשים.

סאונד

ככלל, סרטי אקשן הם סרטים רועשים. הז’אנר עושה שימוש בפס-קול קצבי משולב באפקטים קוליים
חזקים של כל מחווה אלימה, כל מכה, חריקה, התנפצות ופיצוץ שחל על המסך. בנוסף, מאחר וז’אנר זה רווי סצנות רבות בהן
הגיבור נמלט על נפשו, או לחילופין רודף אחר  הנבל הראשי, גם הטקסטים המדוברים יאמרו, פעמים רבות, בצעקות, כך
שבגדול באמת מדובר בחגיגה של רעש. מבחינה זו, פס-הקול בסרטי אקשן עשוי להיות רווי הרבה יותר מז’אנרים אחרים, ומוקפד
עד מאוד, כך שבפיצוץ או התהפכות כלשהי על המסך, הצופה באולם הקולנוע ישמע בדיוק לאיזה כיוון עפה כל חתיכה. כמעט תמיד
תהיה נעימה מוזיקלית ראשית כלשהי שתלווה את הסצנות השונות בשלל דרכים, ובסדרות אקשן קולנועיות – הנעימה תהיה מזוהה
עם הסדרה עצמה.

לסיכום, בז’אנר ראשי זה חשוב הדיוק בעריכה עד מאוד על מנת לא לפגוע בתיזמון קטעי הפעולה,
וחשובה ממנו עבודת הצילום ובניית הסיפור הויזואלי. גם כאן יבלטו במיוחד אותם סרטים בהם פותחה העלילה בנוסף לכל
הרבדים האחרים, שכן רק אלה יעמדו במבחן הזמן ויוותרו מהנים לצפיה בעתיד.

במאמר הבא, האחרון בסדרת מאמרי הז’אנרים, אסקור את הז’אנר המרכזי הרביעי – דרמה.

בינתים אמליץ למצוא סרט פעולה קייצי וכיפי באולם ממוזג – ואקשן!