exm menu

 

exm menu

 

עריכת וידאו – ז’אנרים קולנועיים ושיטות סיווג

מיכל וינס | 03.05.2015

באחד המאמרים הקודמים ניסיתי להגדיר מה הופך סיפור מצולם ל״קולנועי״, אך בתוך עולם הקולנוע ישנם ז’אנרים רבים, ולכל אחד מהם חוקים משלו, שבלעדיהם הסרט יהיה קשה יותר לסיווג.

אריסטו היה זה שעשה את האבחנה הראשונה לגבי ז’אנרים, כאשר הוא חילק דרמות על פי אקורד הסיום
שלהן מול מבנה העלילה. כך ניתן היה לסווג דרמות כקומדיות או טרגדיות.
כיום, המושג ׳ז’אנר׳ מתייחס למצבור אלמנטים ספרותיים המגלמים בתוכם תכונות מסויימות.
בהקשר קולנועי/טלויזיוני, ניתן להשאיל את ההגדרות האלה בכדי לסווג סרטים וסדרות באופן זה:
ז’אנרים קולנועיים מגלמים בתוכם תכונות משותפות באספקטים עלילתיים, חזותיים, וסגנוניים, כך
שניתן לסווג כל סרט תוך השוואה לסרטים אחרים מאותה ״קבוצה״.
בנוסף, מכתיב הז’אנר ״חוקים״ ו״נוסחאות״ מוכרות ומוסכמות – על הצופים והיוצרים כאחד –
ולפיכך יוצר ציפיה מסויימת לחוויה רגשית ספציפית.
בכל סרט יופיעו אלמנטים מוכרים ומוסכמים השייכים לז’אנר הרלוונטי אליו הוא מוכר – ואלה יהיו
לרוב האלמנטים הראשיים של הסרט. בנוסף יופיעו אלמנטים משניים שיצרו ייחוד של הסרט בז’אנר שלו. כך מקבלים גם יוצרי
הסרט מעין ״מסגרת״ נוחה ליצירה אך עדיין מתאפשר להם חופש לא מבוטל לבטא ייחודיות כלשהי.
עם זאת, האבחנה בין ז’אנרים עשויה להיות בעייתית, מאחר ובתוך קבוצת הז’אנרים הראשיים
מסתתרות להן קבוצות משנה שונות ומשונות, ואיחוד ז’אנרים הוא תחום מתפתח והיברידי ללא גבולות.
ז’אנרים ראשיים מוכרים לדוגמה:
‏* מתח
‏ * קומדיה
‏* דרמה
‏* אקשן/הרפתקאות
‏* דוקומנטרי
‏* מוזיקלי
‏* אנימציה
‏* מסע
‏* מלחמה
‏* מד״ב/פנטזיה
‏* רומנטי
‏* משפחה ועוד…
ישנם ז’אנרי-משנה המסווגים לפי ז’אנר ראשי כלשהו. כך, למשל, בתוך ז’אנר סרטי המסע ניתן
למצוא סרטי ״חניכה/התבגרות״, בתוך ז’אנר סרטי דרמה ניתן למצוא סרטי ״מבוסס על סיפור אמיתי״ וכן הלאה.
בנוסף, ישנם תתי-ז’אנר המורכבים מאיחוד בין ז’אנרים שונים – למשל ״קומדיה-רומנטית״, או
״פנטזיית אימה״ וכן הלאה – תחום מתפתח והיברידי, כבר אמרתי?…
במאמרים הבאים אסקור מספר חוקי ז’אנר קולנועיים כפי שהם באים לידי ביטוי בעריכה ובסגנון
הסיפורי שלהם, ואתמקד בעיקר בז’אנרים ראשיים.
במאמר זה, אסקור חוקים כלליים על פיהם ניתן לזהות זאנר קולנועי מסויים, ואתמקד בעיקר בסגנון
ויזואלי ובעריכה.
סגנון קולנועי הוא מושג המתייחס לאספקטים ויזואליים וטכניים המרכיבים את התוצר הסופי,
ויוצרים מעין DNA של הסרט. מובן שרכיבים כמו תסריט, צילום, בימוי, משחק וכו׳ מכוונים מראש לז’אנר עלילתי מסוים –
ובלעדיהם הסרט לא יתממש,
אך שלב העריכה הוא האחרון בשרשרת יצירתית ממושכת זו, והאחרון לפני שיחרור היצירה אל הצופים
– ולמעשה, בשלב זה נקבע סגנונו הסופי של הסרט.
להלן ארבעה אספקטים סגנוניים על פיהם קל יותר לזהות ז’אנר קולנועי:
סגנון צילום – בתוך
מושג זה גלומים מאפיינים משמעותיים רבים, אך החשובים בהם שמאפשרים לאבחן ז’אנרים שונים הם זוויות צילום, תנועות
מצלמה, גדלי פריים וקומפוזיציה.
כאמור, לכל ז’אנר חוקים משלו, והיוצרים מודעים לכך יותר מהצופה. לפיכך, יכוונו הצלם והבמאי
מראש לסגנון צילומי מסוים ויבחרו למשל, כמה מהסרט יצולם על מצלמת כתף (אם בכלל), כמה קרובה המצלמה בדרך כלל לשחקנים,
האם יש מקום לזוויות צילום מיוחדות וכדומה. מובן שישנם תכתיבים עלילתיים, כמו האם הסרט
מצולם ברובו בחללים סגורים או פתוחים, האם העלילה מתרחשת ברובה ביום או בלילה, וכדומה – אבל עדיין ניתן לקבוע סגנון
צילום  שיתאים לז’אנר וגם ייחד את הסרט בז’אנר זה.
קצב – בתוך מושג זה
גלומים מאפיינים כמו התפתחות עלילה, כמות דמויות וכוריאוגרפיה עריכתית. התפתחות עלילה תלויה לחלוטין בז’אנר ומכתיבה
את הקצב יותר מהכל. כך למשל, סרט אקשן יהיה תמיד קצבי יותר מסרט מסע.
גם כמות הדמויות משפיעה מאוד על קצב העלילה. בסרט עתיר דמויות, לרוב יורגש קצב מהיר יותר
מסרט עם מעט דמויות (אך מובן שיש מספיק יוצאים מהכלל). כוריאוגרפיה עריכתית מתייחסת לקצב החיתוכים בין שוט לשוט,
משחקי מהירויות ואפקטים שונים, וגם היא מאפיינת ז’אנרים שונים ויוצרת מקצב עלילתי ספציפי לז’אנר.
צבע – צבעוניות של
סרט נקבעת חלקית בזמן הצילום ובעיקר בזמן העריכה. האסתטיקה הצבעונית של הסרט נקבעת על ידי  הארט-דירקטור ומעצבי
התלבושות/תפאורה של הסרט, אך בסופו של התהליך יניח העורך אפקטים משני צבע ואווירה, ויקבע יחד עם הבמאי פלטה של צבעים
שולטים וצבעי משנה שירכיבו את התוצר הסופי וידגישו אלמנטים מסויימים בסרט.
ישנם צבעים מסויימים שהפכו עם השנים למזוהים עם ז’אנר מסויים, אך גם פה ישנו משחק מתמיד של
היוצרים. מה שקבוע יותר מהצבעוניות הוא רמת הבהירות של הסרט – ישנם ז’אנרים בהם נהוג ״להאפיל״ יותר את הסרט.
סאונד – בדיוק כמו
המאפיינים העלילתיים והויזואליים שהזכרתי, גם לסאונד חשיבות רבה באפיון ז’אנרים. ישנם ז’אנרים בהם יהיה שימוש תדיר
בקריינות, ואחרים בהם אין מקום לקריינות. ישנם סרטים בהם למוזיקה תפקיד עלילתי נכבד יותר מסתם ליווי,
והיא תרמז מראש על סצנות מסויימות, או תתחבר לדמויות מסויימות, בעוד אחרים בהם המוזיקה רק
״תרפד״ את פס הקול מאחור. מאפיין חשוב נוסף הוא ווליום – בז’אנרים מסויימים עוצמת הסאונד של הסרט תהיה גבוהה יותר
מבאחרים – הן מבחינת הטקסט המדובר והן מבחינת אפקטים קוליים.
בעזרת מאפיינים אלה ואחרים אדגים במאמרים הבאים חוקים ומצוות המשתייכים לזאנר מסויים, ואנסה
להסביר את ההגיון מאחוריהם.
print

 

באותו נושא

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

  • נכתב ע"י
    כאשר מצלמים סרט וידאו ממספר מצלמות בו-זמנית, נדרשת ׳עריכה מרובת מצלמות׳. בעידן בו לרובינו מצלמת וידאו בטלפון הנייד ומצלמות ״סטילס״...
    30.01.2024 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    הסטודיו לעיצוב חזותי של זגמייסטר & וולש בניו יורק עשיר בעבודות מרתקות. במאמר קצר זה נתמקד במספר עבודות העושות שימוש בטיפוגרפיה...
    30.01.2024 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    ציפורים הן לבטח מבעלי החיים היפים והמסקרנים ביותר בטבע – שלל צבעים, גדלים, מקורים והתנהגויות שמהוות אתגר עבור כל חובב...
    30.01.2024 | כתב: מיכל וינס
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא



      התקשר

      להשארת פרטים




      אתם מוזמנים למלא פרטים כאן ואנחנו נחזור אליכם