מי הזיז את הפונט שלי? בחירת טיפוגרפיה נכונה
בחירה בטיפוגרפיה הנכונה והמתאימה היא אחת המשימות החשובות בעבודתו של מעצב. פונט נכון יוצר איזון בין השפה המילולית לחזותית, עושה סדר ומשדר את המסר הנכון. בשנת 1456 יצא לאור הספר המודפס הראשון באירופה. באותה תקופה הכל היה פשוט ואף אחד לא עשה עניין מבחירת פונט. אפשרויות הבחירה היו מצומצמות, רק אוסף של אותיות בפונט אחיד מסודרות זו לצד זו על מנת להרכיב מילה או משפט. אבל, מאז ועד היום העולם קצת השתנה. כל מי שהתעסק בחיפוש פונטים מהיר יוכל להעיד על הכמות בלתי נגמרת של עיצובים שונים ומשונים, ישרים ועקומים, מתפתלים או גיאומטרים, שמרנים או מופרעים.
אז איך בוחרים בתוך כל השפע הזה?
בשביל מה בכלל צריך את כל הטקסט הזה?
הרבה מעצבים, ואני ביניהם, מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם טיפוגרפיה. לפעמים אנחנו מרגישים ש"הפילו עלינו" כמויות של מלל רץ ש"הרס" לנו את כל העיצוב הנקי והמוקפד עליו עבדנו כל כך קשה, או שביקשו מאיתנו להגדיל עוד ועוד את הפונט, כדי שיהיה קריא, כאשר כל מה שאנחנו רוצים זה למזג אותו אל תוך הרקע. "איפה אני אכניס את כל המלל הזה עכשיו?! ובשביל מה בכלל צריך אותו? גם ככה אף אחד לא הולך לקרוא את כל זה". אז קודם כל, מסתבר שיש הרבה אנשים שקוראים קטעים כתובים ארוכים (הנה, אתם למשל קוראים את זה עכשיו) ומעבר לזה, טיפוגרפיה טובה יכולה להיות קרקע לעיצוב מדהים. בחירה של פונט לא מתאים אכן יכולה לפגוע מאוד בעיצוב, אך מצד שני פונט טוב יכול להקפיץ את העיצוב וליצור הרמוניה מושלמת ועיצוב מנצח ומתקשר.
סוד הקסם, כמו בהרבה דברים אחרים, הוא…איך לא? איזון. במאמר זה אחלוק מספר טיפים משמעותיים שיעזרו לכם לבחור טיפוגרפיה נכונה שעושה קסמים.
שיק או שוק?
האם קרה לכם שהסקתם מסקנות לגבי מוצר רק בגלל הפונט שבו נכתבה הפרסומת שלו? גם אם לא שמתם לב לכך, אני מבטיחה לכם שזה קרה לכם הרבה פעמים. מכירים את זה שמתגלגל לידיכם עלון שמטרתו למכור לכם מוצר המתיימר להיות יוקרתי ואיכותי, אבל אתם לא יכולים להוריד את עיניכם מהטיפוגרפיה המזעזעת שזועקת לכם: "זול וירוד!". למי תאמינו? לעיניים או למלל? אז כשאנחנו מחפשים פונט טוב, הוא צריך קודם כל לשדר את המסר הנכון. כשאתם ניגשים למלאכת בחירת הפונט שאלו את עצמכם מה חשוב שהמלל הזה ישדר? למי הוא מיועד? ואיזה רגש אנחנו רוצים שהוא יעורר?
היו בלתי צפויים
כשהיינו ילדים בבית הספר, המורה הייתה דורשת לכתוב עבודות רק בפונט קבוע: Arial בגודל 12. זוכרים? אם בחרתם בקריירה של עיצוב כנראה שאתם כבר ממש אלרגיים לפונט הזה ונרתעים מכל מסמך שהשתמש בו. האם פעם שאלתם את עצמכם מדוע? הרי Arial הוא לא פונט גרוע בכלל. הוא אפילו מוצלח. הרי מסיבה זו הוא הפך להיות נפוץ כל כך. אז מה הבעיה? הוא פשוט מוכר מידי, שחוק וכללי מידי. כולם משתמשים בו באופן יומיומי ובחינם. אני מבטיחה לכם שאף אחד מהלקוחות שלכם לעולם לא יבקש מכם ליצור עבורו עיצוב המשדר משהו כללי, שחוק וזול. הרי אם זה מה שהם היו רוצים הם לא היו משלמים ממיטב כספם למעצב. אז אחד הטיפים הראשונים שאני נוהגת לתת בבחירת פונט הוא שימוש בפונטים מקוריים. במילה ׳מקוריים׳ אני לא מתכוונת בהכרח לרכישת פונטים בבלעדיות, יש גם הרבה פונטים חינמיים טובים שאינם מוכרים לכל ואפשר להתחיל איתם.
יפה או קריא?
כמעצבים, לא אחת אנחנו מתלבטים בבחירת הטיפוגרפיה. מה חשוב יותר: קריאות, או אסתטיקה? מצד אחד, חשוב לנו שהמכלול יראה הרמוני וטוב. מצד שני, הרי עם כל הכבוד לצורניות המדהימה, הפיתול המרגש, או המינימליזם המפעים של הפונט המקורי שמצאנו, מה זה שווה אם אף אחד לא יוכל לקרוא את המלל הכתוב? הסוד הוא במציאת איזון עדין בין שניהם. אבל רוב הפונטים לא מושלמים ובעיקר בעברית, אנחנו לא פעם נאלצים להתפשר על אחד מהגורמים במשוואה. אז איך מחליטים מה יותר חשוב? בדרך כלל השאלה שכדאי לשאול את עצמכם היא מהו התפקיד של המלל ומה מטרתו? אם מטרתו היא לעניין את הצופה ולגרות אותו באופן ויזואלי, כנראה שנבחר בפונט ראווה יצירתי בעל מאפיינים מוחצנים וייחודיים יותר. במקרה כזה אולי נתפשר מעט על הקריאות. בחירה כזאת נעשה בדרך כלל במקרה של כותרות, או מלל קצר במיוחד. לעומת זאת, במקרה של מלל רץ ארוך ואינפורמטיבי, כנראה שנחפש פונט פשוט, נקי ובעל קריאות גבוהה, על מנת שלא לעייף את עיני הקוראים. במקרה זה נתפשר על המקוריות והיצירתיות. הרבה פעמים נוכל ליצור איזון באמצעות שילוב של שני סוגי פונטים משלימים, אחד לכותרות ואחר למלל הרץ.
אל תעשו בלאגן
אם כבר דיברנו על שילוב פונטים, אז הנה אני הולכת לבלבל אתכם קצת יותר. או יותר נכון, לבקש מכם שלא לבלבל את הקהל שלכם. שימוש ביותר מפונט אחד ובמשקלים שונים, הוא חשוב ואפילו בלתי נמנע במקרה של עמוד עמוס במלל. זה עוזר לנו לשמור על סדר, היררכיה נכונה ומשחקיות מעניינת בעיניים. אבל חשוב להבין, תפקידו של גיוון טיפוגרפי כזה הוא לעשות סדר ולא להיפך. שימוש בכמות גדולה של סוגי טיפוגרפיה שונים בגודלם, בצבעם, בצורתם או במשקלם באותו המקום ובאופן לא עקבי עלול ליצור בלבול גדול ומתיש. למי שהתבלבל מהבילבול, ההמלצה הגורפת היא לשאוף להשתמש בלא יותר משלושה סוגי טיפוגרפיה באותו עמוד.
אז מה למדנו היום? שפונט אחד שווה אלף מילים, שמה שחשוב הוא לא היופי אלא המסר, שפונט יפה לא שווה כלום אם הוא לא קריא ושהשאלה הכי חשובה בבחירת פונט (ובעיצוב בכלל) היא "מה המטרה?"
בואו ללמוד איך לעשות את זה נכון דרך קורס עיצוב גרפי של מכללת "מנטור".
מאיה פרי, מעצבת חווית משתמש ותוכן לדיגיטל