הכל אודות פוקוס
התמקדות בנושא להשגת חדות מירבית היא נושא כאוב ובעייתי במיוחד. במאמר זה אפתח בהסבר טכני קצר, אמשיך בפירוט נרחב אודות הטכנולוגיות הקיימות כיום ולבסוף אספק מספר טיפים שימושיים לשיפור הפוקוס בצילום.
מה זה פוקוס?
פוקוס (או בעברית התמקדות) הוא מדידת מרחק מהמטרה. כאשר קבענו פוקוס- הגדרנו למעשה מה מרחק הנקודה הנבחרת מהחיישן במצלמה. אם לדייק- מרחק מישור הנקודה הנבחרת המקביל למישור החיישן. מישור מול מישור. מכיוון שמדובר במרחק לנקודה- ברור שאין מצב שנקרא פוקוס כללי. העדשה מתיצבת במיקום המתאים למרחק מסויים. למשל: התיצבות העדשה בדרך כלשהי (אוטומטית או ידנית) למרחק 2.47 קובעת שכל מה שנמצא במרחק 2.47 מטר מהחיישן- יהיה במיקוד (מפוקס). כלומר- כל נקודה שנמצאת על המישור המקביל לחיישן ובמרחק 2.47 מטר ממנו, תהיה בפוקוס.
ואיזה מצב נבחר במצלמה כשהיא במצב פוקוס אטוטומטי? נבחר פוקוס נקודתי ולא אזורי. כאשר אנחנו בוחרים פוקוס אזורי, המצלמה תבצע פוקוס בתוך התחום המוגדר, איפה שנוח לה ולאו דוקא לנקודה שאותה רצינו.
לדוגמא: בצילום פורטרט, בד״כ הפוקוס הדרוש הוא על עיני המצולם. אם נבחר פוקוס נקודתי ונכוון את נקודת הפוקוס לעין המצולם, כנראה נשיג פוקוס במקום בו התמקדנו. אבל… אם נבחר פוקוס אזורי, בתנאים מסויימים יתכן שהמצלמה תתמקד באף…
שאלה חשובה: אם הפוקוס הוא לנקודה, לא מ״מ לפני או אחרי, אז איך זה שבכל זאת רואים תמונות מפוקסות? כאן נכנס לתמונה עומק השדה, המאפשר לקבל תחום חדות (למראית עין) המתחיל מלפני המטרה עד אחריה. תחום החדות הזה נשלט ותלוי במספר גורמים, עליהם נדון במאמר הבא.
איך מתבצע פוקוס?
במצב ידני (MF): הצלם מכוון את המצלמה על נקודה שעל המטרה ומכוון את העדשה עד להשגת תמונה חדה לפי ראות עיניו.
במצב פוקוס אוטומטי (:(AF הצלם ״מניח״ את נקודת הפוקוס שאותה בחר, על המטרה. המצלמה מבצעת כיוון פוקוס ע״י שימוש בשתי טכנולוגיות: בדיקת ניגודיות ובדיקת הזזת פאזה (Phase Detection).
בדיקת ניגודיות: במצלמות DSLR ממוקם חיישן פוקוס מאחורי ומתחת למראה הראשית. חלק מסויים מהמראה הראשית שקוף, וחלק מקרני האור מגיעות לחיישן הפוקוס. על פני החיישן קיימים מספר פיקסלים המיועדים לביצוע המדידה, לפי נקודות הפוקוס הנבחרות ע״י הצלם. אזור מרכז החיישן רגיש יותר וכולל יותר פיקסלים. מעבד המצלמה מנתח את הניגודיות בסביבת הנקודה הנבחרת, ומזיז את העדשה קדימה ואחורה עד להשגת ניגדיות מירבית. ניגודיות מירבית מנבאת בפועל פוקוס מירבי: אם ניקח לדוגמא לוח שחמט, כאשר תמונת הלוח לא בפוקוס, המעברים בין ריבועי השחור לבן ״מרוחים״ והניגודיות במעברים קטנה. כאשר התמונה בפוקוס, המעברים חדים והניגודיות גדלה עד למקסימום- משמע התמונה מפוקסת.
במצלמות נטולות מראה (Mirrorless) קיימים חיישני ניגודיות על פני החיישן הראשי.
שיטה זאת יעילה ומדוייקת אבל כוללת מספר מגבלות
- איטיות. המצלמה מנסה ״לצוד״ פוקוס ע״י הזזת העדשה קדימה ואחורה עד להשגת ניגודיות מירבית. מדובר בתהליך הגוזל זמן.
- המטרה צריכה להיות מוארת ובעלת קווי מתאר מנוגדים ומוגדרים: על קיר לבן או שחור, המצלמה בד״כ לא מצליחה לפקס.
- השיטה אינה פועלת במצב Live View או בצילום וידאו.
זיהוי פאזה (Phase Detection)
במצלמות DSLR קיימים על פני החיישן הראשי פיקסלים המיועדים לבדיקת הזזת פאזה. ניתוח הזזת הפאזה ע״י מעבד המצלמה, מאפשר קביעה מהירה לאן להזיז את העדשה בכדי לבטל את הזזת הפאזה- ואז להגיע לפוקוס.
גם במצלמות נטולות מראה ישנם פיקסלים כאלה על פני החיישן. קיימת כיום טכנולוגיה בפיתוח מתקדם (DUAL PIXEL) המאפשרת לכל פיקסל על פני החיישן לבדוק הזזת פאזה. באופן זה ניתן לבחור בכל נקודה על המטרה ליצירת פוקוס, ללא מגבלת נקודות פוקוס מוגדרות מראש ע״י היצרן.
השיטה מהירה מאד אבל פחות מדוייקת מבדיקת ניגודיות.
הטכנולוגיה שימושית במיוחד בצילומי וידאו ובצילום במצב- Live View.
מגבלות הטכנולוגיה
- פחות מדוייקת מבדיקת ניוגידיות.
- מחייבת מטרה מוארת.
במצלמות נטולות מראה מסויימות, ישנו שילוב היברידי של שתי הטכנולוגיות לניצול מירבי של יתרונות כל אחת: Phase Detection להבאת העדשה במהירות לאזור הפוקוס, וניגודיות למיקסום הפוקוס.
בחירת נקודת פוקוס אוטומטי מבין הנקודות המוגדרות מראש
כאשר אנחנו בונים פריים באופן שהנושא המצולם במרכז הפריים, רצוי לבחור באחת מנקודות הפוקוס הממוקמות על המטרה. לעיתים, כאשר אין תאורה מספקת, הנקודות שאינן במרכז לא מצליחות להגיע לפוקוס. כאמור, אזור המרכז רגיש יותר לפוקוס מאשר בצדדים. אפשרות נוספת לביצוע פוקוס במקרה כזה היא לפקס על ידי כיוון המצלמה כך שהמטרה נמצאת במרכז, פיקוס בעזרת נקודת הפוקוס המרכזית, נעילת הפוקוס (ע״י חצי לחיצה) וביצוע בניה מחדש של הפריים (Recomposing). בתהליך זה ישנה בעיה פיזיקלית, שעלולה לפגוע בחדות התמונה: כאמור, פוקוס הוא מדידת מרחק בין מישורים מקבילים (מישור המטרה המקביל למישור החיישן). בתהליך בניה מחדש של הפריים, אנחנו מפקסים על מטרה במרכז הפריים, וקובעים את המרחק ממנה. הזזת המצלמה ובניית הפריים מחדש מרחיקה את הדמות ממרכז הפריים. באופן זה כמובן שהמרחק שמדדנו- גדול יותר מאשר המישור המקביל. באופן זה מתקבלת, בתנאים מסויימים, תופעה של Back Focusing. כלומר, כיוונו פוקוס לעין וקבלנו פוקוס לאוזן… זה בולט במיוחד בשימוש בעדשות עם מפתח צמצם גדול מאד ובצילום ממרחקים קרובים- כלומר בתנאי עומק שדה אפסיים.
בניה מחדש של הפריים
בתהליך בניה מחדש של הפריים הצלם מכוון לפרח במישור A, נועל את הפוקוס ומזיז את המצלמה לבניית קומפוזיציה כך שהפרח נמצא מימין הפריים. הפוקוס הנעול נמצא על מישור B ומרוחק יותר (במרחק d ) מהמישור החדש עליו נמצא הפרח. מתקבלת מדידת Back Focusing.
מספר טיפים
- במצב פוקוס אוטומטי, אם המצלמה לא מצליחה לפקס- היא לא מצלמת. לא אכפת לה חשיפה או צבע- רק פוקוס!
- לעומת זאת במצב פוקוס ידני, אחריות הצילום מועברת אלינו. המצלמה תצלם תמיד.
- המצלמה לא תפקס במצב פוקוס אוטומטי כאשר המטרה חשוכה או לא מספיק ניגודית, וכאשר המטרה קרובה מדי (לכל עדשה מוגדר המרחק המינימלי לצילום). לדוגמא: בעבור עדשה שהמרחק המינימלי שלה הוא 40 ס״מ, אם ננסה לצלם קרוב יותר- המצלמה לא תצלם.
- יש לזכור שמדידת פוקוס היא לא בדיוק נקודתית. יש מספר לא קטן של פיקסלים שמשתתף. במקרים מסויימים- בעיקר בצילומי תקריב, המצלמה עלולה לפקס במקום שנוח לה, ולווא דווקא על הנקודה שבחרנו. במקרה זה אפשר לעבור לפוקוס ידני ולפקס במדוייק על המטרה.
- רצוי לבחור נקודת פוקוס המתאימה לקומפוזיציה הנבחרת (כלומר בצדדים אם צריך).
- לא כל נקודות הפוקוס מאפשרת מדידה אנכית, משמע מדידת פוקוס כאשר מחזיקים את המצלמה במאונך. רק נקודות בעלות תכונת Cross Pixels מאפשרות זאת. ברוב המצלמות נקודות המרכז מאפשרות זאת. במצלמות איכותיות יותר, מספר פיקסלי ה-Cross גדול יותר.
- אם לא מצליחים לפקס בנקודות שמחוץ למרכז, אפשר להיעזר בשיטת הבניה מחדש של הפריים (Recomposing) שתוארה למעלה.
- צריך לבחור מטרה מוארת בעלת קווי מתאר ניגודיים ומוגדרים (למשל ריסים של דמות בפורטרט).
- צילום במצב פוקוס עוקב מאפשר לצלם דמות בתנועה ואז הפוקוס מתעדכן בין פריים לפריים באופן רציף. כדאי לזכור: במצב זה אין נעילת פוקוס. כדאי לזכור להחזיר את המצלמה למצב צילום בודד (One Shot בקנון או AF-S בניקון).
מעניין אתכם? רוצים להעמיק בנושא? השאירו פרטים בדפי הקורסים
כותב המאמר:
איציק קנטי – מנהל מחלקת הצילום במנטור
