תזכורת קצרה: הפרגרף רולס (Paragraph Rules) הם קווים הממוקמים מעל ו/או מתחת לפיסקה. הם
יכולים להתיישר לרוחב הטור או לרוחב המלל (כך שיתאימו עצמם לשינוי טקסטואלי שיחול בו).

בפוסט זה אתמקד בעיקר ביצירת כותרות, שכן בהן השימוש המעניין בפרגרף רולס בא לידי ביטוי,
מכיוון שכאשר בפיסקה יש יותר משורה אחת האפקטים המוצגים פה מאבדים את העוקץ (הקו יכול להתמקם מעל/מתחת לפיסקה, לכן
בפיסקה עם שורות רבות, השורות האמצעיות ישארו ״עירומות״ מקו).

הפרגרף רולס הם תכונה של פיסקה, לכן נמצא אותם בתפריט חלון הפיסקה (הקיצור המבורך לחלון זה
הוא cmd/ctrl j), או בקטגוריות של חלון סגנון הפיסקה, במידה ויצרנו אחד כזה.

כאשר משתמשים בקווים האלה בצורתם הסטנדרטית מקבלים, כאמור, קו מעל ו/או מתחת לכותרת אותם
משיגים באמצעות סימון קו עליון ו/או קו תחתון (Rule Below/Rule Above) ומשחק עם מרחק הקווים מהטקסט
(Offset):

אז הנה עוד כמה דברים נפלאים ו(קצת) פחות סטנדרטיים שאפשר לעשות עם החברים האלה. ביחד או
לחוד. מהקל אל הכבד:

‏למתחילים שבינינו, אזכיר כי ניתן להשתמש בקווי הפיסקה לייצור כותרות סטריפ (כותרת הנמצאת
בתוך סטריפ צבע). היתרון, כאמור, הוא בכך שהקו ״מחובר״ למלל ורוחבו נקבע בהתאם למלל בכותרת. הרעיון הוא עיבוי הקו
(Wheight), כך שיהיה עבה מהמלל, בחירה בסוג קו Solid, ועל ידי משחק עם ה-Offset, מיקומו ״מתחת״ לטקסט:

יש לבחור באפשרות Text בשדה Column ועל מנת שהקו לא ״יחנוק״ את המלל וייתן קצת מרווח מימין
ומשמאל, יש לתת ערך קטן ושלילי בשדות Left ו-Right Indent (הזחות מימין/משמאל).

אותה גברת בשינוי אדרת הוא הסטריפ בעל הפינות המעוגלות:

הרעיון זהה לכותרת הסטריפ הרגילה – ההבדל הוא בסוג הקו. פה נעשה שימוש בקו מסוג Japanese
Dots, כאשר נותנים את אותו צבע הקו גם למרווחים (Gap Color) ובכך יוצרים קו רצוף בעל פינות מעוגלות.

באותו סגנון, ניתן לייצר גם קו שקצהו האחד ישר והשני מעוגל:

הרעיון הכללי זהה לשתי הדוגמאות הקודמות, אך סוג זה של קו הוא מעט מורכב יותר כיוון שנעשה
בו שימוש בקו עליון וקו תחתון גם יחד:

הפינה הישרה (הימנית) תיקבע על ידי הקו התחתון (Rule Below). בהזחה שמאל ( Left Indent)
יוזן הערך 0 ובימין ( Right Indent) יוזן ערך שלילי קטן כך שיהיה מרווח קטן בין קצה הקו למלל – ראו תמונה 1.

הפינה העגולה תיקבע על ידי הקו העליון (Rule Above) כאשר כמו בקו הפינות המעוגלות, היא
תשתמש בקו המנוקד עם מילוי צבע המרווחים בגוון זהה. ההזחה מימין תישאר על 0 בעוד ההזחה משמאל תתרחק לערך גבוה מהרגיל
(בדוגמה הנ״ל: -6) כדי שתסתיר את הקצה הישר של הקו התחתון. – ראו תמונה 2.

יש להקפיד שעובי הקו העליון יהיה זהה לעובי הקו התחתון ולשחק עם ה-Offset, עד שהוא מתאים את
מיקומו הורטיקלי למיקום הקו העליון.

ניתן להגדיל את ערך ההזחה מימין כך שהקו ימשיך ימינה ויראה כאילו יוצא מקצה הדף:

‏אפקט נוסף שאפשר להשיג באמצעות משחק עם הקווים העליונים והתחתונים הוא אפקט של כותרת בתוך
קופסה:

פה יש להניח קו תחתון על קו עליון (נכון, זה נשמע מוזר) כאשר הקו העליון (Above) הוא אדום
ועבה במעט מהקו התחתון (Below) הלבן. במשחק עם ההזחות מימין ומשמאל יוצרים אילוזיה של קו מתאר אחיד – של ״קופסה״.

‏באמצעות משחק עם הקו העליון והקו התחתון ניתן לייצר גם סוגי קווים שלא ניתן לייצר באמצעות
חלון ה-Stroke, וישמשו אותנו כקו לכל דבר.

* יש ליצור תיבת טקסט תחילה ולהקליד סימן שאינו נראה (כמו טאב למשל), שהרי בשביל לקבל את קו
הפיסקה צריך פיסקה שתכלול תו כלשהו), וכך לקבל דוגמה של קו ללא מלל.

הנה כמה סוגי קווים שאפשר לייצר בדרך זו:

לצורך ביצוע דוגמת הכביש יש לייצר סגנון קו חדש שיתבסס על סוג הקו “Thin Thin” אך עם קווים
דקים יותר. (להוראות יצור סגנון קו חדש – ראו בפוסט הקודם)

וכך אפשר להמשיך ולשחק עוד ועוד ולהגיע לקווים נהדרים, מוזרים, מדליקים, הזויים – כיד
הדמיון הטובה.

נסו להגיע להרכב הקווים האלה:

כשמצרפים לחגיגה את בן הדוד של ה-Paregraph Rules: ה-Underline Options, שנמצא בתפריט חלון
Character, אפשר להגיע לעוד מיני כותרות משוכללות ו-כן, לעיתים קיצ׳יות:

בדוגמה זו נעשה שימוש בשלושה סוגי קווים: הסטריפ שמתחת לטקסט, הצל שלו והקו המפוספס שיוצא
לצדדים. בעזרת הפרגרף רול אפשר להשיג רק שניים במקביל, לכן פה בא לעזרה הבנדוד אנדרליין.
 כפי שניתן לראות בתמונה 1,
האנדרליין יהווה את הסטריפ המארח של המלל. עושים את זה בדיוק כמו בדוגמאות למעלה. ההבדל היחיד הוא שבחלון אנדרליין
אין לנו הזחות, לכן כשרוצים לתת קצת ספייס לפני ואחרי המלל, יש להקליד רווחים. פחות כיף. למה פחות כיף? כי המטרה,
הרי, היא להכין מהסיפור הזה סגנון פיסקה, כך שבכל פעם שנרצה להשיג את סוג הקו הזה נעשה זאת בלחיצת כפתור. ובכן,
הרווחים אינם תכונה של מלל ולכן לא ישתתפו בסגנון, מה שאומר שבכל מקום בו נרצה רווח נאלץ להקלידו ידנית. מקומית.
טוב, נו, אז לא הכל מושלם…

באותה דרך אפשר גם לייצר אלמנטים שיכולים לשמש כמפרידים בין גושי טקסט (פרקים/תתי פרקים) או
לכל צורך אחר. בדוגמה זו נעשה שימוש ב-Glyph ליצירת העיטור.

‏

דבר נוסף ושימושי שניתן לעשות בעזרת הפרגרף רולס הוא סימון ״שדות״ למילוי בטפסים ומסמכים
ובאופן אוטומטי:

לקו העליון נותנים רוחב לפי טור (Width – Column), עובי שיהיה עבה יותר מגובה המלל וצבע
בהיר כדי שיהיה נוח לכתוב עליו. לקו התחתון נותנים רוחב לפי מלל (Width – Text), עובי שיהיה עבה במעט מגובה הקו
העליון וצבע לבן כך שיכסה את הקו העליון כרוחב המלל ויצור אילוזיה שהקו העליון מתחיל היכן שהמלל נגמר.

ואפשר להמשיך ולהמשיך וליצור אינספור אפשרויות. אפשר גם ליצור פרגרף רול שמתחלף באמצע השורה
לקו אחר באמצעות הסגנונות המקוננים (Nested Styles), אבל זה כבר לפוסט אחר…