יש שיטה עתיקה כימי העיתונות הכתובה ליצירת שערים מוצלחים, דרך בדוקה שתמיד עובדת. בשער חודש יוני 1999 של מגזין המוזיקה "רולינג סטון", הופיעה נערה בת 17 בבגדים תחתונים: בריטני ספירס. צילום פרובוקטיבי של הצלם דייוויד לה שאפל, שגרר לא מעט תגובות ועורר די הרבה רעש. לימים הפכה בריטני לכוכבת על, השער המדובר תרם את חלקו להצלחתה.

אז מה היה לנו כאן? פרובוקציה. על פי המילון מדובר בפְּעֻלַּת הִתְגָּרוּת, שִׁסּוּי, מַעֲשֶׂה מְכֻוָּן לְקַבָּלַת תְּגוּבָה מְסֻיֶּמֶת. נשק יום הדין, יש שיאמרו, מתודה יום־יומית יתרצו אחרים בענף.
הפרובוקציה, נועזת ככל שתהיה, תלוייה גם בזמן (האם היום השער של בריטני היה עושה כזה באאזז?) ותלויה במקום בו היא מתפרסמת. אותו צילום, גם היום, אם יופיע במגזין מיושב בדעתו כמו הטיים, ימשיך לעורר גלים.

אז מה צריך לעשות בשביל ליצור שערים מוצלחים?

אומץ: לא לחשוש מתגובת הקהל/המפרסמים/ההורים.
חדשנות: מה שעבד בחודש שעבר, כבר לא יעבוד בגיליון הנוכחי.
דמיון: יש הרבה סוגים של פרובוקציה, סקס הוא לא הדרך היחידה.
מיקום: לא חוכמה להיות פרובוקטיבי היכן שמצפים ממך. נסה להפתיע דווקא במקום שמרן.
שערים 1, ו-2, מלבד התעוזה הקריאטיבית מפתיעים באכסניה שלהם: ניוזוויק וטיים לא רגילים לכאלה שערים.
שערים 4, ו-6 שוחטים פרות קדושות: דגל הלאום. ושוב, דגל של ישרא-פלסטין על מוסף הארץ עשה משהו לקוראים. 

שער מס' 1: ניוזוויק, נובמבר 2017: me too, בעקבות פרשת הארווי ויינסטיין. בלון שמתפוצץ 

שער מס' 2: טיים, מאי 2012 "האם את מספיק אמא?", צילום פרובוקטיבי המעלה את סוגיית גידול ילדים על פי עיקרון הרצף. אמא וילדה בן השלוש, צילום: מרטין שולר

שער מס' 3: אדבאסטרס, אוקטובר 2016: גם ברקוד יכול להוות פרובוקציה

שער מס' 4: מוסף הארץ, יולי 2010: קודש הקודשים, דגל ישראל, על פי החזון של מדינה דו-לאומית. איור: יעל בוגן

שער מס' 5, נשיונל למפון, ינואר 1973: "אם לא תקנו את המגזין נהרוג את הכלב שלכם". בדיחה (סרת טעם? אתם תגידו) שיצרה סערה בקרב חובבי חיות מחמד

שער מס' 6: וויירד, ספטמבר 2014: אדווארד סנואדן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית שהתפרסם בהדלפת מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות, עטוף בדגל ארצות הברית

שערים מוצלחים טיפוגרפיים/מבוססי טיפוגרפיה

בשנות עבודתי במגזינים שונים, נתקלתי לא פעם בבעייה שהפנה אלי העורך. "אין לנו ויז'ואל טוב לשער, בוא נלך על טיפוגרפיה". אם זה הבריף שאתה מקבל הרי שהתוצאה לא תהיה משהו להתגאות בו. שער טיפוגרפי מוצלח צריך לבוא מהטיפוגרפיה עצמה: המלל, האותיות, או הלוגוטייפ הוא הויז'ואל שמוביל את השער. ממש לא תשובה לבעייה שמקורה בהיעדר ויז'ואל.

אנחנו מוקפים טיפוגרפיה: בדפדפן השגור עלינו (שער 7) , בשלטי הכוונה (שערים 9 ו-11); צריך פשוט לבדוק מה מאפיין את הטיפוגרפיה שאנו בוחרים ולבטא אותה בשער. 

לטיפוגרפיה יש כוח: המסר המילולי עובר בה בצורה ישירה. אם נעבוד בצורה מיטבית הרי שנגביר את האפקט של המסר המילולי וניצור שער חזק וזכיר.

שער מס' 7, ניו יורק טיימס מגזין, פברואר 2018: איך גוגל השתלט על העולם (ושבר לחתיכות את הלוגו של המגזין. עיצוב: גייל ביצ'לר

שער מס' 8, וויירד, פברואר 2018: מצב חופש הביטוי בעולם כשלט מעלה חלודה. עיצוב: שון פרידמן

שער מס' 9, G2, אפריל 2017: "כיצד חברות התעופה הפכו את הטיסות לסיוט״. שימוש בטיפוגרפיה של לוח טיסות (היה פעם דבר כזה)

שער מס' 10, טיים אאוט תל אביב, אפריל 2006. הויז'ואל המרכזי הוא הטיפוגרפיה, פונט שעוצב במיוחד לכבוד השער. ארט: ערן רובינפלד

שער מס' 11, מוסף הארץ, יוני 2009. טיפוגרפיה הלקוחה ממכוון דרכים בשלוש שפות. המילה "קומבינה" לא מתורגמת לאנגלית וערבית אלא כתובה כפי שהיא נשמעת בעברית. ארט: ערן רובינפלד

שער מס' 12, הגרדיאן, מאי 2019: עידן הזעם. טיפוגרפיה ושימוש בפורמט עצמו – צילום של השער המקומט. עיצוב: טומאטו קוזיר

שערים מוצלחים מאויירים

ההיסטוריה של שערים מאויירים עתיקה יותר משערים מצולמים. כיום, כשאין בעייה טכנית הקשורה לצילום, שער מאוייר הוא החלטה ובחירה של מעצב וההנגשה של המסר בצורה שונה ומפתיעה. יכולות הביטוי של איור הם אינסופיות. לא כל דבר ניתן לצלם (שער 17), אבל אין שום דבר שלא ניתן לאייר. 

ישנן שתי שיטות עבודה עם מאיירים: האחת, להזמין איור על פי נושא ולקבל אותו כמו שהוא, את הפרשנות של המאייר. בדרך כלל מדובר ביוצר נחשב, ששיתוף הפעולה איתו ישדרג את המגזין. שערים 14 ו-15 מתפקדים יותר כבמה של המאיירים שהתארחו במגזין.
בדרך השנייה עובדים עם המאייר החל משלב קבלת הבריף, דו־שיח של סקיצות ורק לבסוף ביצוע מוגמר. כך עבדתי עם המאייר מורן ברק על שער 16: פיצוח הבריף היה של המאייר, התקדמנו מול עורך המגזין, קיבלנו אישור ובסופו של תהליך התאמתי את הטיפוגרפיה לרוח האיור המוגמר.

שער מס' 13, האקונומיסט, מאי 2019. הנושא: משבר הסחר ארצות הברית-סין. איור: נומה בר

שער מס' 14, הניו יורקר, אוגוסט 2017. עליית הגזענות בארצות הברית, והמחולל הגדול שלה, דונלד טראמפ. איור: דייויד פלנקרט

שער מס' 15, גראז', פברואר 2019. "אהבה רדיקלית". בילי אייליש באיור של טקשי מורקאמי

שער מס' 16, אינוביישן אינסיידר, ינואר 2020. מה יקרה בעשור הבא? איש הפח מתוך הקוסם מארץ עוץ ידפיס לעצמו לב במדפסת תלת-מימד. איור: מורן ברק

שער מס' 17, מוסף הארץ, ספטמבר 2008: שאול מופז בתחפושת משה דיין. איור: איילה טל

שער מס' 18, פולקראנט פונק, נובמבר 2016: טראמפ ככפפת אגרוף. ארט: חאבייר ז'אן וקוס ג'ראמיס / נובמבר 2016

מאמר זה נכתב עבור מכללת מנטור – המכללה למקצועות העיצוב, הניו מדיה והצילום