לחיצה על כפתור הצילום

בזמן הלחיצה אנחנו מזיזים את המצלמה באחיזה ידנית. ככל שהעדשה בה אנו משתמשים טלסקופית יותר, סכנת הרעידה מוחשית יותר. 

עשה: לחץ בעדינות יתירה על כפתור הצילום, ובשפה צבאית ״סחיטת ההדק״. תנועת לחצה מהירה ולא עדינה יכולה לגרום לתוצאת מריחה.   

״כלל אצבע״: מהירות התריס המינימלית המומלצת לצילום באחיזת יד היא אורך המוקד כפול 1.5 (במצלמות קרופ) או כאורך המוקד במצלמות פול פריים. משמע, עבור מצלמת קרופ, אם נצלם בעדשה 200 מ״מ, המהירות המינימלית המומלצת היא 300. זה לא אומר שאם נצלם במהירות 300 אז נוכל ״להשתולל״ בלחיצה. אנחנו עדיין נדרשים ללחיצה עדינה. המייצב הקיים בעדשות המתקדמות משפר את הנושא- אבל רחוק מלהיות פתרון מוחלט.

בחירת מהירות צילום גבוהה כמובן משפיעה על החשיפה, ומחייבת לעבוד בצמצם פתוח ולעיתים ברגישות חיישן  (ISO) גבוהה.

בעבודתי המקצועית כצלם אופנה, אני משתמש בעיקר בעדשת 200 מ״מ (אחת השימושיות ביותר אצלי). בצילום בתנועה (שלי ושל הדוגמנית) אני קובע מהירות תריס מינימלית של 1000. כתוצאה מכך אני נאלץ להגדיל את רגישות החיישן (ISO גבוה). מבחינתי ובהתחשב במדיה שתהיה בשימוש (אינטרנטית בד״כ) עדיפה תמונה עם גרעיניות זניחה על תמונה ״רועדת״. 

בדוגמא הימנית: מריחה קלה: 200 מ״מ, מהירות  200, צמצם 2.8,  איזו 800

בדוגמא השמאלית: הקפאה מוחלטת: 200 מ״מ, מהירות 2500, צמצם 2.8, איזו 1000

בתמונה השמאלית, הדוגמנית רצה ואני רץ איתה. העדשה 200 מ״מ, הצמצם פתוח, מהירות הצילום גבוהה והתמונה קפואה. 

בתמונה הימנית הדוגמנית בתנועה מתרחקת, אני נייח. העדשה 200 מ״מ, הצמצם פתוח, המהירות אמנם 200 אך לא מספיק גבוהה בכדי להקפיא את המטרה ולהתגבר על התזוזה שלי ולכן התמונה מעט ״מרוחה״.

הקפאת מטרה

צילום במהירות גבוהה יחסית לתנועת המטרה, מרחק המטרה מהצלם והעדשה שבשימוש. 

הקפאת המטרה תלויה במהירות המטרה ומרחקה מהצלם. לדוגמא: בכדי להקפיא מטוס קרב שטס בגובה ובמהירות על־קולית, נצטרך מהירות רגילה. והסיבה? הוא רחוק מאד מהצלם. 

צב הצועד קרוב לצלם, בכדי להקפיא אותו נצטרך מהירות גבוהה. אמנם הצעידה איטית, אבל המטרה קרובה לצלם. 

פוקוס

בעיה לא פשוטה בצילום בכלל ובתנועה בפרט. יש לזכור שכאשר מצלמים במצב של פוקוס בתמונה בודדת (af-s או one shot), המצלמה נועלת פוקוס בחצי לחיצה. המשמעות היא שאם המטרה זזה ולו במעט, או הצלם זז ולו במעט לאחר ביצוע הפוקוס – יש סיכוי שהתמונה תהיה לא מפוקסת (במיוחד בתנאי צילום של עומק שדה רדוד: טלה גדול, מרחק קרוב, צמצם פתוח). 

אל תעשה: אל תזוז והשתדל שהמטרה לא תזוז לאחר ביצוע הפוקוס וצלם מיד. 

עשה: לחילופין עבור למצב של פוקוס עוקב (af-c או ai-servo) ובתפעול נכון, הפוקוס יעקוב אחר התזוזות של המטרה ושל הצלם. 

צילום מאקרו

בצילום מאקרו התזוזות של הצלם בלחיצה מאד מורגשות. כפי שהוסבר למעלה: צילום אובייקט מקרוב מאד מחייב שימוש במהירות גבוהה מאד ו/או צילום עם חצובה והפעלת שלט, או צילום בהשהיה בכדי להמנע מלחיצה ישירה על לחצן הצילום. 

עשה: צלם במהירות גבוהה, צלם עם חצובה, הפעל את המצלמה בעזרת שלט רחוק או בהשהיה של מספר שניות בין הלחיצה לצילום. 

עשה: עבור לפוקוס אוטומטי עוקב בכדי להתגבר על תזוזות המטרה או המצלמה. 

הקפאת מטרה ומריחת רקע (panning)

אם נרצה להקפיא את מטרת הצילום ולמרוח את הרקע, נצטרך לעקוב אחרי המטרה בצורה מדויקת ולנוע באותה מהירות של המטרה הנעה. כך המטרה במהירות אפסית ביחס לצלם ולכן היא קפואה. הרקע נמרח מכיון שהוא בתנועה יחסית לצלם שבתנועה. (אפשר להבין זאת אם נחשוב על צילום מתוך הרכבת של דמות באותו קרון וליד החלון. הדמות תהיה קפואה כי הצלם והדמות נעים באותה מהירות והיא לא זזה יחסית לצלם, והנוף שבחלון יהיה מרוח מכיון שהנוף נע יחסית לרכבת). 

עשה: קבע מהירות צילום נמוכה, או בינונית יחסית לתנועת המטרה. שים לב: ככל שתצלם במהירות גבוהה יותר, הרקע יראה יותר קפוא ופחות מרוח. ככל שנצלם במהירות נמוכה יותר, תגדל סכנת הרעידה של הצלם בזמן הצילום. עבור למצב של פוקוס עוקב (af-c או ai servo), יש למקם את נקודת הפוקוס על המטרה הנעה ולהשתדל לעקוב אחריה תוך כדי הזזת המצלמה בהתאם – צלם כשתמצא לנכון. קיימת אפשרות מאד נוחה ויעילה: צילום ברצף. העבר את המצלמה למצב צילום רציף וצלם סדרת תמונות תוך מעקב אחרי המטרה. 

צילום: נועה רוזוב תלמידת צילום במנטור. עדשה 135 מ״מ, מהירות 125, צמצם 4

צילום: איתי תבורי. עדשה 135, מהירות 60, צמצם 16

צילום בתנועה: מעקב בתנועה אחר הבחורה המתרחקת, הבחורה החזיתית צועדת בניגוד לכוון המצלמה ולכן ״נמרחת״.  עדשה 24 מ״מ, מהירות 30, צמצם 4.

אל תעשה: אל תצלם במהירות שאינה מתאימה לרצונך ולתנאים. הבחירה במהירות קובעת את התוצאה.

אל תשכח להחזיר את המצלמה למצב של פוקוס יחיד (af-s או one shot). 

הקפאת רקע ומריחת מטרה –

צילום בו הצלם עומד יציב יחסית לרקע, וכשהמטרה חוצה את שדה הראיה שלו- הוא מצלם. מהירות הצילום צריכה להתאים למידת המריחה של המטרה הדרושה לנו, תוך התחשבות בעדשה שבשימוש עם מגבלות הרעידה והמהירות. 

צילום: ליאור מזוז.  עדשה 135 מ״מ, מהירות 60. צמצם 22

פוקוס: יתכן שבמקרה זה הפוקוס עשוי להיות בעייתי: אם המטרה נכנסת במהירות רבה לשדה הראיה של המצלמה, ישנה אפשרות שהמצלמה לא תספיק לבצע פוקוס על המטרה הנעה במהירות. במקרה זה, רצוי לעבור למצב של פוקוס ידני ולהכין מראש את פוקוס הצילום לנקודה שבה המטרה תעבור.