מקור התמונה

הצורניות העשירה של הקליגרפיה הערבית תורמת לעובדה שגם היום מדובר בתחום אמנות פופולרי. מעצבים רבים יוצרים כרזות, סמלים, סמלילים ואומנות רחוב בעזרת קליגרפיה ערבית. 

מקור התמונה

שלא כמו בעברית או באנגלית, בערבית לא קיימת החלוקה בין אותיות כתב חופשי ואותיות דפוס. כבר במבט ראשון ניתן להבחין כי גם הכתב המודפס שמוכר לנו היום, הוא למעשה נגזרת ישירה של צורת הכתב הקליגרפי. יוצא שגם אותיות דפוס ערביות שומרות על האופי הזורם שלהן ועל החיבור ההרמוני שנוצר בין אות לאות. עובדה זו מקשה כמובן על מעצב, שאינו דובר ערבית, לקבוע מרווחים מוצלחים בין תווים, שכן בעברית ובאנגלית, כל אות עומדת בפני עצמה. 

עוד הבדל בין צורת הדפוס העברית והאנגלית לצורת הכתב הערבית, הוא ההבחנה בין פונט סריפי לפונט סן־סריפי. הקליגרפיה הערבית אינה סריפית באופייה ולכן בערבית אין משמעות גדולה להבחנה בין סוגי הפונטים לפי חלוקה זו. בחלק מהפונטים המודרניים בערבית הוספו מעין סריפים כדי להתאים אותם לפונטים מקבילים בשפות אחרות, אך מבחינת השימושיות, לדפוס או למסך, אין לכך הרבה משמעות. גם אם ישנם פונטים חלקים ו"אסופים" יותר שעוצבו במיוחד לצורך שימוש במסך, גם פונטים אחרים יעבדו טוב. הנה דאגה אחת שירדה לכם מהראש. 

מקור התמונה

ומה לגבי התאמה של כותרות או של סמלילים? הרי אם רוב המילים בערבית קצרות יותר, איך נגרום לזה להיראות טוב? גם כאן לשורשים הקליגרפיים יש פתרון בשבילנו – בערבית ניתן למתוח את בסיס האות ועל ידי כך להאריך אותה. 

יוצר: מאלק כבהה

שיטת עבודה יעילה במקרה של המרת סמלילים משפה אחת לאחרת, היא יצירת גריד של האותיות בסמליל המקורי ואז בנייה של האותיות בשפה השניה על בסיס הגריד הזה. במקרים כאלה לא נעשה שימוש בפונט קיים ואנחנו נידרש ליצור אותיות חדשות שידברו באותה שפה צורנית של האותיות המקוריות. כמובן שאחרי עבודה כזאת חשוב לתת לאדם שכן דובר את השפה להעיף מבט ולוודא שאכן תרגמנו נכון את המילה.

גירסה עברית לדיסני- דניאלה גיגנר- מקור

שאר הסמלילים- יוסוף אלרפלי- מקור

תודה גדולה למאלק כבהה שעזר לי בכתיבת מאמר זה וגילה לי את עקרונות היסוד של הטיפוגרפיה הערבית. מוזמנים להיכנס לאינסטגרם שלו ולראות תרגומים של לוגואים שהוא עושה להנאתו

עינת שמשוני | סטודיו געש

www.s-gaash.com