הכל אודות איזון לבן
האם תהיתם אי פעם מדוע תמונות שצילמתם בבית יצאו צהובות מדי?
קרה לכם שתמונות שצילמתם עם מבזק יצאו כחולות מדי? הבנה בסיסית של איזון לבן יכולה למנוע סטיות צבע שהורסות את התמונה ויכולה לסייע להשיג אפקטים מעניינים.
במאמר זה נציג את מצבי האיזון הלבן המופיעים בכל מצלמה, נסביר כיצד לבצע מדידה מותאמת של האור ואיך מתקנים סטיות צבע בעת הצילום.
מהו איזון לבן? למה זה חשוב?
דמיינו את המצב הבא: ראיתם מישהו לובש חולצה, נניח לבנה, והיא מוצאת חן בעיניכם. ראיתם את הלובש בבית, בתאורת מנורה ביתית רגילה (מנורת ליבון). צילמתם את החולצה ושלחתם לחבר את התמונה בכדי שיקנה לכם בדיוק כזאת מסניף ״Zara״ במדריד. החולצה שתקבלו כעבור מספר ימים תהיה – בסבירות גבוהה בצבע צהוב ולא לבן כמצופה.
דוגמא נוספת, אתם צובעים קיר בחדר מדרגות בביתכם. והצבע נגמר. אתם מצלמים את הקיר הצבוע בתאורה הקיימת והולכים לקנות צבע נוסף. שולפים את תמונת להשוואת גוונים בטמבוריה השכונתית וקונים פחית צבע. הצבע שקניתם, בסבירות גבוהה מאד, יהיה כחלחל יחסית לצבע המקור.
מימין צילום בתאורת נורת להט- הלבן הפך לצהוב ומשמאל לאחר בחירה במצב זה במצלמה – התמונה מאוזנת
מה קרה כאן?
צבע האור קובע את נראות הצבע של המוצר בעיני הצופה: במקרה החולצה, התאורה במנורת להט ביתית רגילה היא צהובה. המוח שלנו יודע להתגבר על הסטיה ובפועל אנחנו יודעים שהחולצה לבנה. ללא הגדרה ראשונית המצלמה שלנו תצלם את החולצה כפי שהיא מוארת ולכן הצבע המתקבל הוא צהוב. זו גם הסיבה לכך שהחולצה שנרכשה מ״Zara״ במדריד צהובה ולא לבנה.
במקרה של צבע הקיר, צילמתם את תמונת הקיר בחדר המדרגות מן הסתם בצל. צבע התאורה בצל הוא מעט כחלחל. כאמור, המוח שלנו יודע לתרגם את הצבע הנכון, אבל הצילום האוביקטיבי מצלם את הקיר עם גוון מעט כחלחל. מסיבה זו קנינו צבע מעט כחלחל יותר שאינו תואם את הצבע הדרוש.
צבע נכון (לפי יצרן החולצות, או הצבעים, או בכלל) מתקבל כאשר מאירים באור לבן. כל סטיה מהלבן, משנה את נראות הצבע לצופה.
בצילום, על מנת להשיג את הצבע הנכון נדרש תהליך של איזון לבן (White Balance). בתהליך זה עלינו להגדיר למצלמה מה צבע האור המשתתף בסיטואציה, ולאפשר לה לתקן את התוצאה המתקבלת בצילום כך שתיראה כאילו הוארה באור לבן ניטרלי. כלומר: אם הגדרנו למצלמה שאנחנו מצלמים באור צהוב, היא תסיר את עודף הצהוב כך שתתקבל תמונה מאוזנת בדומה לצילום באור לבן.
איך המצלמה עושה זאת?
צבעי היסוד הם אדום, ירוק וכחול (Blue, Green, Red – RGB). עירוב צבעי היסוד יוצר את צבעי הביניים: אדום וירוק יוצרים צהוב, אדום וכחול יוצרים מג׳נטה, וירוק ואדום יוצרים ציאן.
כידוע, כל צבע מורכב משלושת צבעי היסוד RGB. כאשר ״כמות״ אחד המרכיבים קובעת את הצבעוניות. צבע לבן מתקבל כאשר שלושת המרכיבים: אדום, ירוק וכחול באותה עוצמת אור, או אם תרצו באותה כמות.
לדוגמא: כאשר R=50, G=50, B=50, הצבע הוא לבן (או אפור בהיר, שהוא למעשה ״לבן כהה״, מאוזן מבחינת תכולת הצבעים).
כאשר אנחנו מצלמים בתאורה צהובה, ישנו עודף צהוב. לדוגמא: Yellow = 80. מכיוון שצהוב מורכב משני צבעי היסוד אדום וירוק, אזי בדוגמא שלנו הערכים המתקבלים ממדידה כמותית של תכולת צבע האור היא: R=80, G=80 (שזה בדיוק YELLOW=80), ו-B=50. ברור שצבע האור הנמדד פה הוא צהבהב. כאשר נצווה על המצלמה לתקן את עודף הצהוב, היא מוסיפה את הצבע החסר. במקרה שלנו, המצלמה תוסיף 30 כחול כך שמתקבל איזון R=G=B=80. וכך הצבעוניות מתוקנת בצילום.
אגב, התהליך מתבצע לאחר הצילום, במחשב המצלמה. התהליך הפיזי היחיד שקורה – מגיע אור למצלמה ומוקלט על פני החיישן. האור מגיע בצבעוניות שלו, ללא שליטה שלנו. לאחר הצילום המחשב מתקן את הצבעוניות בהתאם לתהליך שתואר למעלה. בעבר, בימי הצילום האנלוגי, סרטי הצילום היו עם צבעוניות קבועה ולא נשלטת. את התיקונים היינו מבצעים ע״י הוספת פילטרים פיזיים על גבי העדשה. כך בעצם היינו ״צובעים״ את האור הנכנס למצלמה ובפועל מאזנים את הסטיה. פילטר כחול לתאורה צהובה, פילטר צהוב לתאורה כחולה וכו׳.
מדידת טמפרטורת צבע האור
אור נמדד גם בטמפרטורת צבע, במעלות קלווין. אור לבן מוגדר כ +- *5500 קלווין. ככל שטמפרטורת הצבע גבוהה יותר, האור כחול יותר (קר יותר). כלומר מעל *5500 קלווין – צבע האור כחלחל יותר. *10000 קלווין= אור מאד כחול.
מתחת ל *5500 קלווין, האור צהוב יותר (״חם״ יותר). *2500 קלווין= אור מאד צהוב.
איך זה קורה במצלמות שלנו בפועל?
נכנסים לתפריט White Balance בגב המצלמה (חלון Q בקנון, WB בניקון או בכל פונקציה תפעולית בכל מצלמה).
מוצאים שם מספר הגדרות מראש שקבע היצרן ובהתאם לבחירתנו המצלמה מתקנת את הצבעוניות לפי התהליך המתואר למעלה.
בחירת המצבים
בדוגמא – תפריטי איזון לבן אופייניים למצלמות ניקון וקנון
מצב AWB: ביצוע איזון לבן אוטומטי ע״י המצלמה. מנסיוני- שימוש במצב זה אינו מומלץ. על אף העובדה שלפעמים מתקבלת תוצאה טובה. אבל רק לפעמים.
מצב שמש: צילום באור יום, המצלמה בעצם לא מבצעת תיקונים. הגדרת מעלות קלווין לתאורת אור יום לבנה היא *5500 קלווין.
מצב צל: תאורת צל היא כחלחלה מעט (*6000 קלווין). המצלמה ״תחמם״. תוסיף צהוב לאיזון עודף הכחול.
מצב עננים: תאורת עננים היא כחלחלה (*7000 קלווין). המצלמה ״תחמם״. תוסיף צהוב לאיזון עודף הכחול.
מצב מנורת להט INCADESCENT (או הלוגן): התאורה צהובה (*3500 +- קלווין). המצלמה תוסיף כחול לאיזון עודף הצהוב.
מצב פלואורסנט: מצב פחות רלוונטי להיום, מכיוון שתאורות הפלורסנט כיום מאוזנות לתאורה חמה או קרה (ההגדרה על כל אריזת מנורה). בעבר פלורסנטים היו מעט ירקרקים. בחירת מצב זה המצלמה תוסיף מג׳נטה לאיזון עודף הירוק.
מצב פלש: תאורת פלש מוגדרת בד״כ כ *5500. מצב דומה לתאורת יום.
מצב קלווין (K): אפשר לבחור חימום או קירור תמונה על ידי בחירת מעלות קלווין. במצב זה אנחנו ״אומרים למצלמה באיזה תאורה אנחנו משתמשים והיא מתקנת בהתאם. למשל: אם נרצה לקרר (להכחיל) תמונה, נגדיר למצלמה שאנחנו מצלמים באור צהוב. ככל שנבחר אור צהוב יותר (למשל *2500 קלווין) המצלמה תוסיף כחול.
במקרה זה של בחירת *2500 קלווין, נקבל את המקסימום של ״ההכחלה״. וכמובן הפוך: אם נרצה לחמם תמונה, נגדיר למצלמה שאנחנו מצלמים באור כחול (מעל *5500). והיא תוסיף צהוב בהתאם- לאיזון עודף הכחול. אם נבחר *10000 קלווין- התמונה תהיה במקסימום ה״הצהבה״ שלה.
מצב CUSTOM: המצב המקצועי ביותר. במצב זה מודדים את צבע האור האמיתי כפי שהוא מוקרן על הנושא, והמצלמה מבצת תיקון. לדוגמא: אם התאורה שלנו היא תערובת לא מוגדרת של ירוק ווורוד. אין שום הגדרה מראש מהגדרות המצלמה שתבצע תיקון. במקרה זה נמדוד את תערובת התאורה על המטרה והמצלמה תאזן הכל. מצב זה חיוני בצילום מקצועי בו נדרש הדיוק.
בעיה נוספת המחייבת שימוש במצב CUSTOM: כאשר מגדירים צילום במצב שמש- שקבעו מהנדסי המצלמות מראש- אנחנו בבעיה. מה זה שמש? 6 בבוקר? 12 בצהריים? 6 בערב? ברור לנו שצבע התאורה שונה בכל שעה. ולכן מחייב תיקון צבעוניות. לצילום ל״חבר׳ה״ זה מן הסתם מספיק. בצילום מדוייק ומקצועי יותר, חייבים למדוד בזמן אמת. אאו בבחירת מצב עננים: בחורף? בקיץ? כמה מעונן? או בבחירת מנורת ליבון: מאיזו תוצרת? מה צבע האור המוגדר למנורה? וכיוצא בזה.
ואיך נבצע את המדידה ב-CUSTOM? הגיוני שמצלמה צריכה אינפורמציה מהחיישן בכדי לבצע תיקונים. אינפורמציה יעילה. מן הסתם מדידת צבע ממשטח שחור לא תספק אינפורמציה יעילה (שחור לא מחזיר אור, ואין מספיק אינפורמציה). וכנ״ל ממדידת צבע ממשטח לבן (להזכירכם, לבן יכול להיות לבן אמיתי או לבן ״שרוף״. שניהם יראו בתמונה אותו דבר). שרוף מן הסתם לא יתן אינפורמציה יעילה למצלמה. זה מצב של OVER FLOW ואין אינפורמציה יעילה. מכיוון שכך, מדידת צבעוניות ממשטח אפור נייטרלי- היא אידיאלית.
ואחרי כל זה איך נבצע זאת?
נבחר את מצב CUSTOM במצלמה. נניח על מטרת הצילום נייר לבן אמיתי באזור המצטלם – ניתן להשתמש, למשל בנייר מדפסת- (או אפור 18). נעביר לצילום במצב P (כידוע, במצב P המצלמה תמיד תספק חשיפה נכונה. כלומר לא לבן שרוף ולא שחור אטום). נעביר את הפוקוס למצב ידני (מכייון שהמצלמה לא יודעת לעשות פוקוס על דף חלק), ונצלם את הנייר (נדגום צבע) מספיק מקרוב, כך שהתמונה לא תכלול מידע מעבר לדף עצמו. אגב אין משמעות לכוון פוקוס. אנחנו דוגמים צבע. ונמשיך לפי תהליך האיזון המתאים לכל מצלמה:
בקנון נכנסים לתפריט וממשיכים משם, בניקון מקבלים אישור לדגימה (GOOD או DATA ACQUIRED – תלוי בדגם המצלמה). התהליך דומה במצלמות מיצרנים שונים.
הערה: כאשר הדגימה אינה מוצלחת, ניקון תציג את ההודעה NOT GOOD או DATA NOT ACQUIRED מה שיחייב דגימה חדשה. מן הסתם החשיפה לא היתה נכונה (לא לשכוח לעבור למצב צילום P). בקנון המצלמה תצבע את התמונה בירוק עז- משמע מחייב דגימה חדשה (גם כאן- (לא לשכוח לעבור למצב צילום P).
סטיות מכוונות – באזור בחירת WB, בין אם בתפריט המהיר (Q או תפריט המצלמות) קיים כפתור בחירה חשוב- White Balance Shift שמאפשר להוסיף על התיקונים שהמצלמה ביצעה, שינויים לפי טעמנו. הבחירה מאפשרת הוספת כל אחד מהגוונים בין מצבעי היסוד או הצבעים המשלימים.
פינת הטיפים:
*אפקטים בצבעוניות: על מנת להשיג תוצאות מיוחדות כדאי לנסות ״לרמות״ את המצלמה: אם לדוגמא נרצה תמונות סגולות. כזכור המשלים לסגול הוא ירוק (G) (סגול=MAGENTA=R+B). אם נדגום צבע ירוק (משטח ירוק כלשהו) נגדיר למצלמה שזה אמור להיות לבן. המצלמה בתמימותה תבטל את עודף הירוק ע״י הוספת מג׳נטה. וכך נהפוך את כל התמונות לסגולות.
- רגע, למה שלא נבצע את האיזון הלבן אחרי הצילום?
התשובה היא שעדיף תמיד לצלם מראש נכון ולאחריו רק לבצע תיקונים בשלב העיבוד בלייטרום / פוטושופ או כל תוכנת עיבוד אחרת. תיקון, טוב ככל שיהיה, הוא עדין תיקון.
כותב המאמר איציק קנטי – ראש מגמת צילום במכללת מנטור
