לכאורה קצת עקיבה אחרי הראש, ובמידת הצורך אני יכול גם להדביק רקון על כל ראש. אבל כשקיבלתי
את השוט הבנתי את גודל האתגר:

עקיבה דו מימדית (Tracking point) פשוט לא עושה את העבודה מפני שהראש שלה מסתובב סביב
צירו.

עקיבה עם מוקה אולי עובדת יותר טוב, אבל עדיין נותנת תוצאה מאוד שטוחה, שמזכירה יותר מסיכת
קרטון זולה שבורחת מהראש מדי פעם.

עקיבה תלת מימדית נשמעת כמו רעיון טוב: לעקוב אחרי הראש, להגדיר שנתוני העקיבה הם סטטיים
ולקבל מצלמה שמסתובבת סביב מרחב שבו יופיעו שכבות פזורות המייצגות את החיג’אב. אבל גם פתרון זה, מורכב ככל שיהיה,
נעצר בתחילתו מפני שכל עקיבה תלת מימדית (באפטר, בוז’ו או C4D) נכשלה מפני ששטח הראש בפריים היה קטן מדי בכדי להשלים
את העקיבה

אחרי חפירה מעמיקה באינטרנט עוד לא ממש מצאתי משהו ששונה משלושת השיטות הללו, ולהגיד ללקוח
שזה לא אפשרי זו ממש לא אופציה מבחינתי, אחרי שכבר לקחתי את הפרויקט.

אז הבנתי שיש בעיה, וצריך לפתור אותה, אבל איזה עוד שפן נשאר לשלוף מהכובע/ארגז הכלים של
אפטר?

האמת היא שנשאר… פשוט לא כלי שחשבתי עליו כאחד שיכול לעזור, כי איזה כלי כבר יכול לייצר לי
סיבוב תלת-מימדי של ראש שאינו כדור מושלם? (לא CC Sphere… כבר ניסיתי את זה).

כלי הבובה (Puppet Tool) נראה כמו כלי שיכול לעזור מפני שהוא יכול לעוות כל טקסטורה באמצעות
הנעצים (pins) שנמצאים בו… וכאן נפל האסימון… אם אני אעקוב אחרי מספיק נקודות בראש, ואחיל את נתוני העקיבה על נעצי
הבובה, אז יש סיכוי החיג’אב יתעוות ויתקמר על פי התנועה והסיבוב התלת-מימדיים של הראש, למרות שמדובר כלי דו-מימדי
לחלוטין. יעבוד? אולי… (אזהרת ספוילר) עבד! אז הנה השלבים:

שלב ראשון

אז קודם כל צריך לעשות עקיבה דו-מימדית במקומות “אסטרטגיים” על הראש. בחלק מהמקרים העקיבה
שקיימת באפטר עשתה עבודה טובה, אבל במקומות שבהם היה לה קצת קשה, עברתי לתלמידה המצטיינת של כיתת העקיבה- מוקה. בסוף
התהליך החלתי את הנתונים על שכבות עזר (Null) כהכנה לשלבים הבאים

שלב שני

מיקמתי את שכבת החיג’אב על ראש השחקנית- שכבה זו הוכנה מראש בפוטשופ כך שתתאים לראש הילדה
באחד מן הפריימים. על שכבה זו מיקמתי נעצים על פי מיקומי שכבות העזר שתקבלו.

שלב שלישי

עכשיו צריך לחבר את הנעצים לשכבות העזר ומפני אי אפשר סתם לחבר בין מרחב שכבת העזר למרחב
הנעצים השתמשתי בביטוי:

x=thisComp.layer(“Null name”);

Nspace=x.toComp(x.anchorPoint);

fromComp(Nspace);

ביטוי זה ממיר בין המרחבים ומזיז את הנעצים באופן נכון על פי כל שכבת עזר שמחוברת אליו.
עכשיו כבר הכל מתחיל לזוז כמו שצריך, ואחרי שמנגבים את דמעות האושר אפשר להמשיך לשלב הבא- התאמות ונקיונות

שלב רביעי

בשביל השלב הזה אני אפטריסט – שלב ה-Compositing. לגרום להכל להתחבר: לעשות צל, לשנות את
התאורה על פי מה שקיים בפריים, לטשטש מעט, להתאים את הגרעיניות שקיימת בפריים לחיג’אב וכל טיפול אחר שיכול לגרום
לשכבות לעבוד יותר טוב אחת עם השניה.

שלב חמישי

להמשיך לשוטים האחרים, כי שרפתי על השוט הזה יותר מדי זמן.

כשאתה אפטריסט כבר הרבה זמן, קשה לך להיות מופתע… אבל מדי פעם מגיע מקרה מאתגר כמו זה,
ומזכיר לך שתמיד יש עוד משהו ללמוד.